- שם בוטני : Larrea mexicana
- שם עממי : Chapparal
- שם עברי : צ'פרל
הצ'פרל משמש ברפואה המסורתית של ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה וארצות נוספות ביבשת והולך אחורה בזמן אל תרביות עתיקות אלו כ 1000 שנה.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות חזקה, והוא ידוע כאחד הצמחים היעילים ביותר להסגת גידולים ממאירים וכנוגד חמצון וזיהום חזק ביותר.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עליםMartindale current edition
יעיל בטיפול בסרטן ,הפרעות בעיכול, דלקת פרקים, אלרגיות או התלקחויות מחלות אוטואימונית, מיומות ברחם ועוויתות.
הצמח מותר לשיווק ומכירה בבתי מרקחת מורשים בלבד!
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: אנט ויראלי אנטי בקטריאלי אנטי-סרטני אנטי-פטרייתי מחטא (חיצוני) ממריץ מרה ממריץמשפעל חיסון מנקז לימפתי מתמיר (אלטרטיבי) נוגד גידולים ממאירים נוגד זיהום נוגד חמצון סופח
שימושים עיקריים: גידולים ממאירים מחלות ויראליות (טיפול) קונדילומות (HPV)
שימושים משניים: אבני מרה גודש לימפתי דלקת הערמונית דלקת כיסדרכי המרה הליקובקטר פילורי הרפס זיהומים אקוטיים במערכת העיכול זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי) זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה חולשה חיסונית יבלות (חיצוני ) סרטן (תמיכה ומניעה ) פטרת בעור (חיצוני) פטרת וגינלית פטרת וגינלית (חיצוני) פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה) פרונקלים וזיהומים תת-עוריים ציסטות קונדילומות (חיצוני) קנדידה רב-מערכתית שפעת והצטננות שרירנים ברחם (מיומות)
איכות : רעיל, מר, מלוח, קר.
מרידיאנים : ריאות, כבד, קיבה
קטגוריה : מסלק חום ורעילות
פעילות ואינדיקציות:
• מסלק חום ורעילות : אקזמה, פריחות עוריות, מורסות ופרונקלים, גידולים שפירים וממאירים, חום, זיהומים שונים.
• לחות חמה בכבד : בחילות, הקאות, כאב בצד הגוף, טעם מר בפה, עצירות.
• מניע את צ'י הכבד, ומהרמן את המחמם האמצעי : עצירות, חוסר תיאבון, גודש בכבד.
קונטרה אינדיקציה:
אסור לשימוש במצב של שלשול עקב חולשת צ'י הטחול וקור.
מרכיבים פעילים
ויטמינים : ויטמין C חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid חומצות אמינו : חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine. טריטרפנים : betulinic acid, friedelin ליגנאנים : arctigenin מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים. מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha). נפטאקינונים : נגזרת נפטאלנית של 2,8-dihydroxy-3-methyl-1,4-naphthoquinone (droserone) קרוטנואידים : carotene שרפים ואולאורזינים : תרכובות איזופרנואידיות : תרכובות פלבונואידיות : galangin תרכובות פנוליות :
• רעילות לכבד : נטילת הצמח עלולה לגרום לפגיעה בכבד או לשיבושים בפעילותו. ה-FDA האמריקאי ערך בחינה של 18 מקרים אשר דווחו בין 1992 ל-1994. מתוכם, ב-13 מקרים נתגלו ראיות לרעילות בכבד. בעשרה מקרים המטופלים צרכו תה של הצמח בלבד וביתר המקרים השתמשו בתכשירים שכללו את הצמח לצד צמחים נוספים. התופעות נצפו בטווח של 3 עד 52 שבועות אחרי הנטילה ונפתרו בטווח של שבוע אחד עד 17 שבועות לאחר הפסקת השימוש. בארבעה מקרים נצפתה החמרה של התופעות לכלל שחמת. בשני מקרים נוספים הידרדר המצב לכלל אי ספיקת כבד והמטופלים נזקקו להשתלת כבד. בעקבות הדברים פרסם ה-FDA אזהרה בנוגע לשימוש בצמח. בחינה נוספת של חלק מהמקרים (Watt et al., 1994) העלתה שכבר לפני השימוש בצמח סבלו המטופלים ממחלות כבד או מבעיות תפקודיות בו.
• רעיל לכליות : קיים דיווח בודד על אודות אישה בת 56 אשר צרכה 3-4 כוסות של תה מן הצמח במשך שלושה חודשים. האישה סבלה ממחלת כליות ומגידול ממאיר בכליה. חשוב לציין, כי עוד לפני נטילת הצמח סבלה האישה בעברה ממחלת כליות. מספר מחקרים אשר נערכו בבעלי-חיים (מינונים של 0.5%-1% מן הדיאטה הכוללת למשך שנה ויותר) הראו גם הם תופעות של רעילות לכליות.
• המרצת גידולים : במחקר בלתי מבוקר אשר נערך עם אנשים שסבלו מגידולים ממאירים נצפה מספר גדול של מקרים אשר בהם הייתה המרצה של הגידול. תוצאות דומות נצפו במחקרים אשר נערכו בבעלי-חיים במחקרים ניתנה התרכובת NDGA, מהצמח, במינונים לא ידועים.
• אנמיה המוליטית אוטו-אימונית : נטילה של הצמח עלולה לגרום לתמונה סרולוגית אשר דומה לסינדרומים אוטו-אימוניים. במקרה אחד נצפתה תוצאה חיובית בבדיקת אנטי-גלובולין אשר נגרמה עקב הימצאות של נוגדנים מסוג - IgG1.
• אחת ההשערות בנוגע למנגנון הפעולה של הצמח מייחסת את השפעתו לנוכחותה בצמח של התרכובת NDGA, שהיא בעלת פעילות נוגדת חמצון חזקה. לעתים, בעקבות שינויים מטבוליים ביולוגיים, התרכובת הופכת למחמצנת בעצמה ומייצרת רדיקלים חופשיים; רצוי לשלב את הצמח עם צמחים המגנים על הכבד (דוגמת גדילן מצוי או שכיזנדרה סינית); בעת נטילת הצמח רצוי לצמצם חשיפה לרעלנים או לרדיקלים חופשיים ולהגביר צריכת נוגדי חמצון, ירקות ופירות; יש להפסיק את השימוש בצמח אם מופיעים תסמינים כגון בחילה, חום, תשישות או צהבת; הצמח אסור לשימוש באנשים בעלי מחלות כליה, מחלות כבד או הפרעות תפקודיות בכבד (צהבת, שחמת וכו') או הסטוריה שכזו. מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; תמצית עלי הצמח בריכוז 4:1; 4-10 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש בהריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש בהנקה.
חליטהכמוסות: 2-1 גרם צמח יבש או טחון TID.
כחלק מפורמולה: 15%-25%.
2. מחקר ארגנטינאי (2006) מצא כי לתמצית מימית של הצמח ,Larrea divaricata בריכוז של 0.04–0.1 mg/l פעילות כנגד זנים של החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) העמידים לאנטיביוטיקות clarithromycin ו- metronidazole.1
3. מחקר ארגנטינאי אחר (2006) מצא כי תמצית מתנולית (Methanolic) של עלי המין L. divaricata הציגה פעילות נוגדת-כיב במערכת העיכול של חולדות. כמו כן נצפתה פעילות נוגדת-דלקת בשני מודלים שונים בחולדות. עוד נמצא במחקר כי לתמצית פעילות נוגדת-חמצון והחוקרים משערים כי תכונה זו תורמת לפעילויות נוגדות הכיב והדלקת של הצמח.
4. מחקר ארגנטינאי נוסף (2004) מצא כי תמציות אתנוליות (Ethanolic) של הצמח Larrea divaricata גרמה לבלימת הגדילה של מספר סוגי פטריות ושמרים. המרכיב הפעיל שבודד מהצמח בהקשר זה נמצא כגליקוזיד של פלבנון.
5. מחקר אמריקני (2005) מצא כי ליגננים שבודדו מפרחי הצמח Larrea tridentate הציגו פעילות נוגדת גידול על סוגים שונים של סרטן בבני אדם. המחקר שהתבצע בתנאי מעבדה הראה כי ללגיננים פעילות חזקה כנגד סרטן השד וסרטן מלנומה ופעילות מתונה יותר כנגד סרטן המעי הגס.
6. (NDGA). נציין רק שניים מהמחקרים הקשורים לפעילות האנטי-ויראלית של NDGA: סדרה של מחקרים מסוף שנות ה- 90' הראתה כי ל- NDGA פעילות מעכבת כנגד יכולת השכתוב והשכפול של הווירוס HIV (איידס) בתאים של בני אדם בתנאי מעבדה.5 במחקר נוסף של אותה קבוצת מחקר סינית נמצא כי NDGA מעכב את פעילות היוירוס הרפס סימפלקס -Herpes simplex virus.
7. מחקר אמריקני (2007) מצא כי NDGA מצליח למנוע את ביטוי החלבון E6 בווירוס הפפילומה האנושי (VPH) הגורם להיווצרות סרטן צוואר הרחם. חלבון E6 המיוצר על ידי הווירוס אחראי לשינויים הנגרמים בתא בו מצוי הווירוס ומובילים לפגיעה בחלבון p53 אשר לו תפקיד חשוב בתהליך האפופטוזיס (מוות מבוקר של תאים) במצבים סרטניים. בעקבות פעילות הצמח כנגד ייצור החלבון E6 מתאפשר ייצוב של החלבון p53 ובשל כך מואץ תהליך האפופטוזיס בתאים הסרטניים בצוואר הרחם.
Refrences
1. Phytomedicine. 2006 Nov;13(9-10):724-7.
2. J Ethnopharmacol. 2006 May 24;105(3):415-20.
3. Lett Appl Microbiol. 2004;39(1):7-12.
4. Phytochemistry. 2005 Apr;66(7):811-5.
5. J Med Chem. 1998 Jul 30;41(16):2994-3000.
6. J Med Chem. 1998 Jul 30;41(16):3001-7.
7. Mol Carcinog. 2007 Jul;46(7):564-75.
