Taraxacum officinalis folia

איכויות:
מריר, מעט מלוח, מתקתק, קר, יבש.

השפעה רפואית:
מסלק חום, לחות ורעילות:
- חום ורעילות: מורסות, אבצסים, כיבים, חום.
- חום ולחות: דלקות וליקויים בתפקוד של מערכת השתן.
 

מרכיבים פעילים

אנזימים : alliinase, peroxidases, myrosinase
ויטמינים : ויטמין C
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin
חומרים נוספים : allantoin
טריטרפנים : betulinic acid, friedelin
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
סטרולים :
ססקוויטרפנים : borneol, achillin, millifolide ונוספים.
קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin
קרוטנואידים : carotene
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

ידועים מקרים בודדים של אלרגיה קלה לצמח. הצמח הוא ממשפחת המורכבים ומכיל לקטונים ססקוויטרפניים ולכן יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב בעלי רגישות ידועה למשפחה זו. לא ידועות תופעות לוואי אחרות הנגרמות מנטילה של הצמח במינונים רפואיים; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות משתנות עקב השפעה מוגברת וחשש לשיבוש במאזן האלקטרוליטי. קיימת השערה תיאורטית לפיה נטילה משולבת של הצמח עם ליתיום עלולה להגביר את תופעות הרעילות של התרופה, וזאת בגלל השפעה מצטברת של איבוד נתרן. אין ראיות קליניות התומכות בהשערה זו; מדד רעילות LD 50: בהזרקה תוך ביטנית לעכברים; 28.8 גרם לכל קילו משקל.
הריון: שימוש מוגבל בנשים במהלך תקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הינו חלקי ואינו מספק. מקורות רשמיים אינם אוסרים שימוש בצמח במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.


 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-10 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 250-500 מ"ג TID.
חליטה: 10-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 40%-30%.


 

1. נמצא כי תכולת ויטמין A בעלים של הצמח גבוהה בכ- 25% מתכולתו בגזר.

2. במחקרים גרמניים אשר נערכו בחולדות נמצא שמתן של תמצית עלי הצמח מגבירה הפרשת מרה בשיעור 40%. 2
מחקרים מעודכנים יותר שנערכו בעכברים ובחולדות הדגימו השפעה משתנת של תמצית עלי הצמח. ההשפעה המשתנת של העלים היתה גדולה משל שורש הצמח. כמו כן, נמצא כי מינון של 50 מ"לק"ג משקל גוף (שווה ערך ל-2 גרם חומר צמחי יבשק"ג) - היה פעיל במידה דומה למינון של 80 מ"גק"ג של התרופה המשתנת פורוסמיד. בנוסף, נמצא כי ההשפעה המשתנת של עלי השינן היתה רבה מזו של צמחי מרפא משתנים אחרים, דוגמת: שבטבט וערער. במחקרים אלו הודגם גם כי האפקט המשתן היה אחראי לשיעור של 100% מאובדן המשקל שנצפה בבעלי חיים במהלך השימוש בעלי הצמח.
ההשפעה המשתנת קשורה ככל הנראה לפעילות של הססקוויטרפנים ולתכולה הגבוהה של אשלגן שבעלים. השפעה זו באה לידי ביטוי בטיפול בלחץ דם גבוה. יצוין, כי שלא כמו במקרה של תרופות משתנות סינטתיות, הגורמות לאיבוד אשלגן, השימוש בעלי הצמח העשירים באשלגן מתבטא ברווח נטו של מינרל חיוני זה בגוף, כך שגם שימוש ממושך בצמח אינו עלול להוביל להיפוקלמיה. בנוסף לאשלגן, הצמח מכיל גם רמת נתרן גבוהה המסייעת באיזון רמות האלקטרוליטים בדם.


Refrences
PH.ESCOP
1. Newall CA, Anderson LA, Phillipson JD. Herbal medicines : a guide for health-care professionals. London: Pharmaceutical Press, 1996.
2. Bohm K. Studies on the choleretic action of some drugs. Arzneim-Forsch 1959.
3. Bissett NG. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Stuttgart: MedPharm CRC Press, 1994.
4. Chevallier A. Encyclopedia of Medicinal Plants . New York, NY: DK Publishing, 1996;140.
5. Racz-Kotilla E, Racz G, Solomon A. The action of Taraxacum officinale extracts on the body weight and diuresis of laboratory animals. Planta Med 1974.