Valeriana officinalis

איכויות:
מתקתק, מריר, פיקנטי, חמיםקריר, ניטרלי.

השפעה רפואית:
•מניע צ'י:
- תקיעות צ'י בלב: חרדה, דאגה, פלפיטציות, הפרעות שינה, כאב ראש עקב מתח נפשי.
- תקיעות צ'י בריאות: קוצר נשימה, שיעול יבש או עוויתי, אסטמה.
- תקיעות צ'י בכבדכליות: דיכאון עצבני.
- תקיעות צ'י ברחם: כאבי מחזור, אי סדירות הוסת.
- תקיעות צ'י בשלפוחית: שתן מועט, קשיים בהשתנה, שלפוחית רגיזה.
•מעצים את צ'י ויאנג הלב:
- חוסר צ'י ויאנג בלב: פלפיטציות, קוצר נשימה, קור בגפיים, דיכאון.
•מזין יין, מסלק חום ריק:
- חוסר יין בכליות ובלב: אי שקט, חרדות, גלי חום, הפרעות שינה.
 

מרכיבים פעילים

אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
גומי : araban gum, xylan gum
ויטמינים : ויטמין C
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
חומצות אמינו : חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine.
חומרים נוספים : allantoin
טאנינים :
ליגנאנים : arctigenin
מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים.
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
סטרולים :
ססקוויטרפנים : borneol, achillin, millifolide ונוספים.
פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים.
שרפים ואולאורזינים :
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פנוליות :

תופעות לוואי כתוצאה משימוש בצמח הינן נדירות ביותר. במחקר קליני מבוקר אשר בדק את השפעת הצמח על הפרעות שינה לטווח ארוך, נצפו פחות תופעות לוואי מאלו של תרופת הדמה. במחקר אחר אשר בו נבדקה השפעה של 600 מ"ג ליום של תמצית ולריאן לעומת 10 מ"ג ליום של תרופה ממשפחת הבנזודיאזיפינים בקרב 202 נבדקים לאורך ששה שבועות, נמצא כי שיעור תופעות הלוואי כתוצאה מנטילת תמצית הצמח עמד על 28.4% לעומת 36% בקרב נוטלי התרופה. כל תופעות הלוואי היו קלות. במחקר נוסף אשר בו נטלו חלק 19 משתתפים אשר נטלו תמצית של הצמח משך ששה שבועות, נצפו שלושה מקרים של "חלומות מוחשיים". אלו היו תופעות הלוואי היחידות שדווחו. כמו כן, דווח על מקרה בו נערה ניסתה להתאבד באמצעות בליעת כמות של כ-20 גרם של שורש הצמח (פי 20-10 מהמינון הרפואי המומלץ). התסמינים היחידים היו עייפות, כאבי בטן ורעידות בידיים וברגליים.
שימוש ארוך טווח במינונים גבוהים (5 גרם ליום) עלול לגרום לתסמיני גמילה במידה שהטיפול אינו מופסק באופן הדרגתי; יש לנקוט זהירות בנהיגה או בהפעלת מכונות כבדות במהלך 3 השעות שלאחר נטילת הצמח; בשל תכולת הטאנינים בצמח קיים חשש כי נטילתו עלולה לשבש ספיגת ברזל. למרות שהשפעה זו אינה משמעותית יש לנהוג זהירות בשימוש באנשים הסובלים מאנמיה. מומלץ ליטול הצמח בהפרש של שעתיים מנטילת תוספי ברזל; מניסויים שנערכו בבעלי חיים ומניסויי מבחנה עולה כי הצמח מגביר השפעה של תרופות הרגעה (ברביטוראטים ובנזודיאזיפינים) באופן שמאריך את זמן השינה המושרה. יש להימנע מנטילה משותפת של הצמח ותרופות אלו, למעט במקרים של גמילה מהתרופות בהם עשוי הצמח להקל על תסמיני הגמילה.
קיימים חששות תאורטיים לגבי שילוב הצמח עם אלכוהול, עם תרופות הרגעה כגון חוסמי אלפא, עם משככי כאבים, עם חוסמי בטא, עם תרופות נוגדות פרכוסים ועם תרופות משרות שינה. למרות ציטוט נרחב של חששות אלה, אין כל ממצאים קליניים התומכים בכך. מחקר שבדק השפעה מצטברת של נטילת הצמח בשילוב עם אלכוהול לא מצא ירידה בריכוז, בזמן התגובה או ביכולת הנהיגה; רצוי להפסיק את השימוש בצמח כשבוע לפני שימוש בחומרי הרדמה; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך על עכברים, באמצעות הזרקה תוך ביטנית של תמצית בריכוז 9.5:1; 3.3 גרם לכל קילו משקל. בניסוי שנערך על חולדות, באמצעות בליעה של השמן הנדיף, 15גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הצביעו על רעילות לעוברים.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו, אולם יש לנקוט זהירות בשימוש.

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID או בשעת הצורך.
תמצית יבשה : 5:1  4% חומצה ולריאנית, 100-200 מ"ג TID או בשעת הצורך.
מרתח: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.
 

1. מסקירה ספרותית של 18 מחקרים קליניים שבדקו השפעת הצמח על איכות השינה עולות תוצאות חיוביות בהתייחס למדדי שינה סובייקטיביים של המטופלים. במקביל, היה גם דיווח על מיעוט תופעות לוואי.

2. מחקר קליני מבוקר על 128 מטופלים מצא כי 400 מ"ג תמצית ולריאנה שיפרה את השינה, בפרט במטופלים שדיווחו על עצמם מלכתחילה כבעלי שינה גרועה.

3. מחקר קליני אקראי, כפול-סמיות ומבוקר שנערך בהשתתפות מתנדבים בריאים הדגים כי קבוצת הניסוי שקיבלה שילוב של ולריאנה ומליסה שיפרה את איכות השינה בשיעור 33% בהשוואה לשיפור בשיעור 9% בלבד שחל בקבוצת הביקורת.

4. תוצאות מחקר שבו השתמשו (בנפרד) בוולריאנה ובקווה-קווה, כדי לאמוד את השפעתם על מצבי דחק והפרעות שינה הצביעה על הקלה משמעותית זהה (p < 0.01) שחלה הן בקבוצת מקבלי הקווה-קווה והן בקבוצת מקבלי הוולריאנה בהשוואה לקבוצות הביקורת. חברי קבוצת הניסוי של מקבלי הוולריאנה דיווחו על חלומות מלאי חיות4 (vivid dreaming).

5. במחקר נוסף על קווה-קווה וולריאנה הודגם כי כל אחד משני צמחים אלו היה יעיל בהפחתת תגובות פיסיולוגיות במצבי דחק.

6. מיצויי ולריאנה במינון יומי של 81.3 מ"ג ומתן של התרופה דיאזיפם במינון יומי של 6.5 מ"ג שנבדקו על 36 מטופלים עם הפרעת חרדה מפושטת (generalized anxiety disorder) הראו הפחתה בסקאלת החרדה של מדד המילטון בשתי הקבוצות, וכן נמצאו כבעלי פוטנציאל מפחית חרדה (anxiolytic) בהתייחס לתסמינים נפשיים של חרדה בקבוצות אלו.

7. למרות העדויות המרשימות בכל המחקרים שלעיל, אין להתעלם ממחקרים לא מעטים (רובם מהעשור האחרון) המטילים ספק ביעילות ולריאנה כצמח היפנוטי (משרה שינה), למשל: סקירה סיסטמתית של מגוון מחקרים בנושא, תוך ניפוי מחקרים שלא עמדו בסטנדרטים גבוהים שהציבו מבצעי המחקר שלהלן הותירה תשעה מחקרים שעמדו בקריטריונים. ממצאי מחקרים אילו שנויים במחלוקת ואין בהם עדויות משכנעות מבחינת המטופלים, תבנית הניסויים ומהלכם, וכן איכותם המתודולוגית בהתייחס ליעילות הצמח בהשפעה על הפרעות שינה. בסיכום תשעת המחקרים קובעים המחברים כי יש להמשיך ולחקור את העדויות התומכות בכך שוולריאנה יעילה בטיפול בהפרעות שינה.

8. הספרות המקצועית משופעת במחקרים שבדקו שילוב של ולריאנה והיפריקום לטיפול בהפרעות דיכאון ואו חרדה. מרבית המחקרים מדווחים על יעילות גבוהה של שילוב צמחי זה במקרים של דיכאון קל. למשל: במחקר קליני אקראי, מבוקר וכפול-סמיות שנערך בהשתתפות 147 מטופלים בגילאי 20-65 ניתנו לקבוצות הניסוי שילוב של ולריאנה (במינון יומי של 450-900 מ"ג) והיפריקום (במינון יומי שווה ערך של 0.45-0.9 מ"ג היפריצין), או 75-150 מ"ג תרופה טריציקלית מסוג Amitriptyline למשך ששה שבועות. ההפחתה במדד המילטון לדיכאון היתה משמעותית ביותר ודומה מאד בשתי הקבוצות, עם יתרון לקבוצה הצמחית בכל הנוגע להיעדר תופעות הלוואי שאפיינו את קבוצת מקבלי התרופה (יובש בפה ולטרגיה).

  1. Pallesen S et al. Tidsskr Nor Laegeforen. 2002 Dec 10;122(30):2857-9.
2. Leathwood PD et al. Pharmacol Biochem Behav. 1982 Jul;17(1):65-71.
3. Cerny A, Schmid K, 1999 Fitoterapia 70, pp 221-228.
4. Wheatley D,Hum Psychopharmacol. 2001 Jun;16(4):353-356.
5. Cropley M et al. Phytother Res. 2002 Feb;16(1):23-7.
6. Andreatini R et al. Phytother Res. 2002 Nov;16(7):650-4.
7. Stevinson C, Ernst E. Sleep Med. 2000 Apr 1;1(2):91-99.
8. Hiller KO et al. Forschende Komplem. 1995; 2: 123-132.