Salvia miltiorrhiza

זמן הקציר : תחילת האביב
איכות  :  מר וקר
מרידיאנים : לב, מעטפת הלב וכבד.
קטגוריה : מניעי דם

שימושים ואינדיקציות:
• מניע דם ומפוגג סטאזיס של דם : למצבי סטאזיס של דם המחמם העליון ובמחמם האמצעי הגורמים עם סימפטומים כגון : תעוקת חזה, אירוע לבבי, PMS, אמנוריאה, גושים מוחשיים, כאבים     בחזה, כבים חדים בבטן, כאבים חדים באזור הרחם וכאבים בין צלעיים.
• מפיג חום ומרגיע את הנפש : צמח מעולה למצבי נרגנות וחוסר שקט הנגרמים מתקיעות בזרימת הדם שאינה על רקע חסר דם. פלפיטציות, אינסומניה.
• מסייע במצבי חסר יין השכבת ה SHAO YIN כאשר החום גורם לסימפטומים רבים של אי שקט נפשי.
 

מרכיבים פעילים

דיטרפנים :
ויטמינים : ויטמין C
חומרים נוספים : allantoin
טריטרפנים : betulinic acid, friedelin
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
סטרולים :
פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים.
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פנוליות :

תופעות לוואי עשויות לכלול כאב בטן, תיאבון מופחת, גירוי וגרד בעור; מינון יתר עלול לגרום ליובש בפה, סחרחורות, חולשה וקוצר נשימה. נטילת מינון גבוה בזמן הווסת עלול להגביר את הדימום; עם זאת, הצמח אינו רעיל ובטוח לשימוש במינונים המקובלים; הצמח מגביר את פעילותן של תרופות נוגדות קרישה ולכן השילוב ביניהם אסור. יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזיפינים, בשל עיכוב של תרופות אלו. תיאורטית הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מהפרעות בקרישיות הדם. אין ממצאים קליניים התומכים בטענה זו; מדד רעילות LD 50: בניסוי בעכברים, בהזרקה בטנית, 36.7 גרם לכל קילו משקל.
הריון: אין מספיק מידע. מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו.
הנקה: אין מספיק מידע.
 

טינקטורה: 1:3 , 45% אלכוהול, 7-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 500-200 מ"ג TID.
מרתח: 5-2 גרם TID .
כמרכיב בפורמולה: 30%-20%.
 

1. בניסוי משנת 2006 נמצא כי לחומר הפעיל Salvianolic acid B, אחד מהחומרים הפעילים העיקריים בשורש המרווה, השפעה נוגדת חמצון על תאי הכבד של חולדות, וזאת על-ידי עיכוב חמצון של שומנים וסילוק רדיקלים חופשיים (ROS). עוד נמצא כי חומר זה מונע שפעול של HSC) Hepatic Stellate Cells) המעורבים בתהליכים פתולוגיים בכבד ובייצור של רקמה פיברוטית. החוקרים מסכמים ואומרים כי תוצאות הניסוי מראות כי לחומר זה פעילות אנטי-הפטוטוקסית (נוגדת רעילות בתאי הכבד).

2. על פי פרסומים משנת 1984, שורש המרווה משפר את זרימת הדם בכבד ובאופן זה מונע פגיעה ברקמות והיווצרות של רקמה פיברוטית. מהפרסום עולה עוד, כי מתן שורש מרווה לבעלי חיים שנגרם להן נזק כבדי המלווה בהיווצרותה של רקמה פיברוטית גרם לצמצום עד כדי היעלמות הנגעים הפיברוטייים. החוקרים מציינים כי החומרים הפעילים בשורש המרווה מפחיתים שינויים פתולוגיים בכבד, משפרים את זרימת הדם באיבר זה ומעכבים תהליכים המובילים להיווצרות שחמת.

3. מחקר משנת 2000 מציין את הממצאים הבאים: כתוצאה מחשיפה לגורמים רעלניים שונים דוגמת רעלנים ויראליים, אלכוהול וחומרים כימיים מסוימים, תאי אחסון שומן בכבד (Stellate cells) הופכים ל- myofibrobolasts העשירים באלפא אקטין, ואלה מייצרים ומפרישים חומרים קולגניים סיביים. התוצאה של תהליך זה מתבטאת בשקיעה מוגברת של קולגן ובהתהוות רקמה פיברוטית ושחמת הכבד. נמצא כי תמצית אשר הופקה משורש המרווה הסינית הפחיתה באופן משמעותי את ההתבטאות של אלפא – SMA, שמשמעו עיכוב של stellate cells בתהליכים של פיברוזה כבדית.

4. בניסוי קליני שנערך בסין עם אנשים הסובלים מתעוקת חזה קיבלו 323 מטופלים תמצית של מרווה במשך חודשים אחדים, לאחריהם דווח על שיפור משמעותי בתסמינים בקרב 20% מבין המשתתפים בניסוי, ועל שיפור אצל 62% נוספים.

5. מחקר עדכני בחן את ההשפעות המגנות של המרווה הסינית (Salvia Miltiorrhiza) על תאי אנדותל בכלי דם של נשים הסובלות מיתר לחץ דם בתקופת ההיריון. המחקר גילה כי על ידי ויסות חומרים שונים בגוף, ביניהם הגברת הפרשת תחמוצת החנקן מהתאים, הצמח עשוי לסייע לסובלות מרעלת הריון הבאה לידי ביטוי גם ביתר לחץ דם.

6. במחקר הנוכחי נבדקו רכיבים פעילים מסוג טנשינונים מהמרווה הסינית בהקשר של מניעת אלצהיימר על ידי עיכוב של פפטידים עמילואידיים במח. המחקר הראה כי לתרכובות אלה יכולת נוגדת דלקת והשפעה מעכבת ביחס לאותם פפטידים נזכרים, ובכך מהווה הגנה אפשרית מפני המחלה

Refrences
1. Lin YL, Wu CH, Luo MH, et al. In vitro protective effects of salvianolic acid B on primary hepatocytes and hepatic stellate cells. Journal of Ethnopharmacology. 2006;105(1-2):215-222
2. Han D. and Ma X., Studies on preventive and therapeutic actions of salvia in experimental cirrhosis, Journal of Traditional Chinese Medicine 1984; 5(4): 279-284.
3. Liu CH, et al., Effects of alvianolic acid-A on rat hepatic stellate cell proliferation and collagen production in culture, Acta Pharmacologia Sinica 2000; 21(8): 721-726.
4. Bensky, D & Gamble, A. (1986) in “Chin. Herb. Med. – Mat. Med." P. 268
5. Zhang ZF, Li B, Chen DJ, Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2013 Apr;33(4):538-40.
6. Wang Q, et al., ACS Chem Neurosci. 2013 Jun 19;4(6):1004-15.