זהו שיח ממשפחת היערתיים. מוצאו בצפון אמריקה. 
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לאחד מצמחי הבחירה הראשונים למניעת הפלות חוזרות, להפסקת התכווצויות ודימומים לא תקינים בתקופת ההיריון וכן לטיפול בכאבים עוויתיים שמקורם במערכת הרבייה הנשית. עוצמת פעילותו מתונה. 

  
 

זהו צמח מטפס רב-שנתי ממשפחת הארכוביתיים, הגדל בסין ונאסף לשימוש רפואי באביב ובסתיו.
הרפואה הסינית מייחסת לארכובית זו סגולות ריפוי ייחודיות: היא נחשבת לאחד הצמחים המזינים את התמצית (הג'ינג) והמחזקים כליות וכבד החשובים ביותר. ברפואה זו מיועדת הארכובית הסינית לטיפול בתסמינים של חוסר יין האופייניים לגיל מתקדם ולהזדקנות בטרם עת, וכן לתסמינים של חוסר דם.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הארכובית הסינית לצמח בעל עוצמת פעילות מתונה, בעל ייעוד טיפולי כנוגד תהליכי הזדקנות (אנטי-אייג'ינג).

מינים שונים של הצמח מקובלים בשימוש, השפעתם דומה וניתן להשתמש בהם לחילופין. בין מינים אלה ניתן לציין את P. major ואת P. lanceolata, הגדלים באירופה, וכן את הלחך המצוי – P. lagopus, הגדל בישראל. 
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הלחך לצמח עדין המתאים לטיפול בילדים. הוא מותווה בעיקר לטיפול בשיעולים, בדימום ובמצבים שונים המאופיינים בהפרשה עודפת של ליחה.

 

זהו שיח ירוק-עד בן למשפחת האלתיים שגובהו מגיע עד לשלושה מטרים. הוא נפוץ באזור אגן הים התיכון, כולל ישראל, לאורך החוף ולמרגלות ההרים. השיח מהווה מרכיב חשוב בחורש ובגינה הים-תיכונית. עלעליו קטנים, לרוב זוגיים וגלדניים. העפצים קטנים ודמויי יבלות. התפרחות קצרות והפירות רבים, קטנים ובעלי צבע ורדרד סגלגל. הפריחה באביב. השרף הריחני היה מקובל ללעיסה בימים עברו ומכאן שמו. שרף המסטיק משמש לצרכים רפואיים, כחומר מייצב בתעשיית המזון, כחומר לכה בתעשיית הרהיטים, כמרכיב בתעשיית הקוסמטיקה והפרפומריה, כדבק, כחומר מילוי והדבקה ברפואת השיניים ושימושים נוספים. השרף ידוע כבר מימי מצרים הקדומה שם השתמשו בו לקטורת ולחניטת מתים. הוא נזכר בכתבי היוונים הקדמונים ואף במסורת היהודית (בתלמוד במסכת שבת בפרק י"ב משנה ח': " אין לועסין מסטיכי בשבת "). שרף המסטיק מופק בחודשי הקיץ מקליפת השיח ומעליו. למטרות רפואה ניתן לעשות שימוש בשרף או בעלים. עוצמת פעילותם הרפואית מתונה והינם נטולי רעילות אקוטית או כרונית.