צמח הכורכום שימש למטרות רפואה, כמזון, כתבלין וכפיגמנט במשך אלפי שנים. מקור הצמח בהודו ובדרום מזרח אסיה, וכיום הוא נפוץ בארצות רבות נוספות. הכורכום משתייך למשפחת הזנגביליים, והוא קרוב משפחתם של הג'ינג'ר וההל.
ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה) מקובל הכורכום מאוד לטיפול בהפרעות עיכול, לטיהור ולחיזוק כללי, ואילו הסינים מסווגים אותו בעיקר כצמח המחזק ומניע את הדם. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הכורכום לצמח עדין, המתאים לשימוש ארוך טווח ומניעתי לטיפול בטווח רחב של בעיות.

צמח זה הוא קרוב משפחה של פרג האופיום (ממשפחת העשנניים המקורבת למשפחת הפרגיים), והוא מקובל מאד בשימוש ברפואה הסינית המסורתית בעיקר לטיפול בכאב הנובע מתקיעות של צ'י ודם.
מועד האיסוף שלו חל בין מאי ליולי, כאשר העלווה יבשה זה מכבר.
ברפואת הצמחים המודרנית משמש הקורידלית בעיקר כמשכך כאבים. עוצמת פעילותו הינה כאחוז מעוצמתו של האופיום, בעוד שפעילות האלקלואידים שלה היא כ- 40% מעוצמת פעילותו משככת הכאבים של המורפיום.

הצמח, ממשפחת הקיסוסיים, מוצאו במזרח אסיה והוא מגודל באופן תרבותי בסין, בקוריאה וביפן.
ברפואה הסינית המסורתית נהוג להימנע משימוש בצמח מתחת לגיל 40, מתוך החשש כי הצמח ייפגע בתמצית החיים (הג'ינג). בשפה מודרנית ניתן לתרגם זאת, באופן חלקי למדי, כחשש מפני שחיקה של בלוטת יותרת הכליה האפשרית כאשר נעשה בצמח שימוש ממושך או שימוש ללא הצדקה.

עשב רב-שנתי בן למשפחת המורכבים. הצמח גדל בר ממנצ'וריה וקוריאה ועד לחלקים הצפוניים והמזרחיים של סין ויפן. הוא גדל בעמקי ההרים ודורש שפע של מים. הפריחה בין יולי לאוגוסט. קנה השורש של אטרקטילודס הינו החלק המשמש למטרות רפואה, כאשר ציצת שורשים ארוכה ועבה, עם חתך רוחב פנים צהבהב, נחשבת כחומר גלם איכותי במיוחד. הצמח משמש זה מאות בשנים כאחד הצמחים החשובים ברפואת הצמחים הסינית המסורתית. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב האטרקטילודס לצמח עדין ונטול רעילות, המתאים לטיפול ארוך טווח במגוון ליקויים אשר מקורם בחולשת מערכת העיכול ולחות עודפת.