Ammi visnaga

מרכיבים פעילים

חומרים מוצילגניים (רירה) :
טאנינים :
קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin
תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan
תרכובות פנוליות :

הצמח מגביר רגישות לקרינה (פוטוטוקסי). יש לנקוט משנה זהירות עם אנשים בהירי עור או בעלי עור רגיש בעת חשיפה לשמש או לקרינת UV; מינון יתר עלול לגרום לבחילות, כאבי ראש, נדודי שינה ועלייה באנזימי הכבד; הצמח עלול להפריע לפעילות תרופות לטיפול בהפרעות קצב לב המכילות דיגוקסין, באופן שסימפטומים אשר נעלמו בעקבות השימוש בתרופה עלולים לחזור. במקרה כזה יש להפסיק השימוש ולפנות לרופא; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 2 גרם לכל קילו משקל. 
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך ההנקה.

1. מחקר מרוקני (2002) בדק את ההשפעה של תמצית מימית מהצמח על חולדות שהוזרק להן Sterptozotocin כדי לדמות סוכרת. נמצא כי מינון של 20 מ"ג/ק"ג גרם להפחתה משמעותית ברמות הגלוקוז בדם של חולדות בריאות, שש שעות לאחר מתן פומי חד פעמי, ובתום תשעה ימים של מתן חוזר. ההשפעה ההיפוגליקמית הייתה חזקה אף יותר בחולדות ה"חולות". ממצאים אלו תומכים בשימוש הקליני העממי של הצמח בקרב האוכלוסייה המרוקנית לטיפול בסוכרת.

2. מחקר שנערך בערב הסעודית (2001) בדק את ההשפעה של זרעי הצמח על אבנים בכליות בחולדות. עיקר משקעי האבן היו מורכבות מסידן אוקסאלט (Calcium oxalate). מתן יומי של הצמח (500 מ"ג/ק"ג) הפחית משמעותית את משקעי האבן בכליה. תמצית הצמח הציגה פעילות משתנת חזקה ביותר. כמו כן מנע הטיפול באמצעות תמצית הצמח את הסימנים שנצפו בחיות שסבלו מהאבנים (ירידה במשקל הגוף, עלייה במשקל הכליות, עלייה בצריכת המים, ירידה במתן השתן, אורמיה ובילירובינמיה).

3. מחקר ספרדי (1997) בחן את מנגנון הפעולה של Visnadine, מרכיב פעיל מפירות הצמח, הידוע כבעל פעילות מרחיבה כלי דם כליליים והיקפיים ומשמש בטיפול בתעוקת חזה (Angina pectoris). במחקר נמצא כי Visnadine עיכב תגובות כיווץ שנגרמו על ידי חדירה של סידן דרך תעלות סידן מסוג L. עוד נמצא שבריכוז גבוה יכול החומר להתערב באתרים נוספים שקשורים בגרימת כיווצים בכלי הדם שבשרירים חלקים.

4. מחקר קודם של קבוצת המחקר הספרדית (1995) בדק את מנגנון הפעולה של מרכיב פעיל נוסף מפירות הצמח בשם Visnagin, ומצא כי הוא פועל במספר אתרים שונים כדי לבצע את פעילות הרחבת כלי הדם שבשרירים חלקים.

5. במחקר קליני ותיק יחסית (1983) נמצא כי מרכיב פעיל של הצמח, Khellin, גרם לעלייה ברמות הכולסטרול HDL, ללא שינוי ברמות הכולסטרול הכללי והטריגליצרידים. כתוצאה מכך פחת היחס בין רמות כולסטורל LDL ל HDL. הניסוי נערך בהשתתפות 20 גברים בריאים, הוא נמשך ארבעה שבועות וכלל מתן של 50 מ"ג של Khellin ארבע פעמים ביום. ההשפעה על רמות ה-HDL המשיכה עד שבוע לאחר תום הניסוי. ארבעה גברים נאלצו לפרוש מן הניסוי כיוון שסבלו מתופעות לוואי שכללו בחילות והקאות; כמו כן, נצפתה עליה ברמות SGOT ו-SGPT, מדדים המעידים על תפקוד הכבד - בשני מקרים אחרים.

Refrence
PH.WHO
1. J Herb Pharmacother. 2002;2(4):19
2. Int Urol Nephrol. 2001;33(4):605-8.
3. Planta Med. 1997 Jun;63(3):233-6.
4. Eur J Pharmacol. 1995 Nov 14;286(2):115-22.
5. Int J Clin Pharmacol Res. 1983;3(5):363-6.