Astragalus membranaceus

זמן קציר : אביב או סתיו (צמחים בני 4 שנים או יותר)
איכות : מתוק חמים
מרידיאנים : ריאות וטחול
קטגוריה : מחזקי צ'י 

פעילות ואינדיקציות:
• מחזק את הטחול ומעצים את הצ'י : לחוסר צ'י של הטחול והמרכז המתבטא בחוסר תיאבון, עייפות ושלשולים.
• מעלה את ה YANG של הטחול והקיבה : צניחות אברים, טחורים, ודימום רחמי בין ווסתי.
• מחזק WEI QI ומייצב את החיצון : הזעה ספונטנית מרובה שמחלישה את החיצון. בנוסף השורש מעצים את כוחם של הריאות ולכן טוב למטופלים עם נשימה שטחית וקצרה אשר נגרמת מחוסר יכול של הריאות לדחוף את הצ'י מטה. גדולתו של צמח זה הינה האפשרות לשלב אותו בפורמולות עם צמחים שמחזקים את היין והדם והוא אינו פוגע ביין למרות שהוא מעצים את היאנג.
• מחזק את הצ'י והדם : למצבי חולשה שלאחר לידה במצבי חסר צ'י ודם. יעיל לטיפול אחרי אובדן רב של דם בלידה, בטראומה וניתוחים.

פורמולות בהן מופיע הצמח :
BA ZHEN TANG
GUI PI TANG
BU ZHONG YI QI TANG
BI YAN RAN
RAD
YU PING FENG SAN
SI JUN ZI TANG


 

מרכיבים פעילים

מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
ספונינים טריטרפנואידיים : aescin
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

הצמח בטוח ביותר לשימוש. אין תיעוד של תופעות לוואי כלשהן. עפ"י הרפואה הסינית הצמח אינו מומלץ לשימוש בזמן זיהומים אקוטיים; הצמח עשוי להפחית יעילות תרופות מדכאות חיסון (tacrolimus, cyclosporine).
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופת ההנקה.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: ׁ(70% פוליסכרידים), 500 -100 מ"ג TID.
מרתח: 10 -3 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-25%.
 

1. ניסוי קליני שנערך בסין (1995) בדק את ההשפעה של אסטרגלוס על 115 בני אדם שסבלו מלויקופניה (מיעוט כדוריות דם לבנות). החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה א' קיבלה תמצית נוזלית שוות ערך ל- 15 גרם אסטרגלוס, פעמיים ביום, ואילו קבוצה ב' קיבלה נוזל שווה ערך ל- 5 גרם אסטרגלוס פעמיים ביום. לאחר שמונה שבועות נמצא כי חל שיפור בשיעור של 82.76% במצבם של המטופלים בקבוצה א' לעומת שיעור שיפור של 47.37% בקבוצה ב'. החוקרים סבורים כי הצמח יעיל בטיפול בלויקופניה ושהגדלת המינון תשפר את יעילותו.

2. ניסוי קליני שנערך בסין (2001) בדק את ההשפעה של תמצית אסטרגלוס על חולים שלוקים באי ספיקת לב גדשתית (Congestive Heart Failure – CHF). בניסוי השתתפו 83 בני אדם שתפקוד הלב שלהם הוגדר בדרגה 2-4 על פי סולם של ה- NYHA (New York Heart Association) המונה 4 דרגות (קל עד חמור). חברי קבוצת הניסוי חולקו אקראית לשתי קבוצות. 42 החולים בקבוצה הראשונה טופלו ב 40 מ"ל תמצית מהצמח (שוות ערך ל-80 גרם צמח גולמי) מהולה בתמיסת גלוקוז דרך הווריד, פעם ביום. החולים בקבוצה השנייה טופלו בזריקת Nitrolingual 15 מ"ג (תרופה המשמשת לטיפול במקרים של אנגינה פקטוריס) מהולה בתמיסת גלוקוז, פעם ביום. הטיפול נמשך שבועיים ולאחריו התבצע מעקב שנמשך בין חודש לשישה חודשים. קצב השיפור בתפקוד הקליני של הלב בקבוצת המחקר היה גבוה יותר באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת לכל אורך ששת חודשי המעקב שלאחר הטיפול. בכל המדדים הנוספים שנבדקו חל שיפור בשתי הקבוצות, אולם בקבוצת המחקר השיפור היה משמעותי יותר. מעקב לטווח ארוך אחר המשתתפים בניסוי הצביע על מיעוט מקרים נוספים של אי ספיקת לב גדשתית בקרב חולים שטופלו בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

3. ניסוי נוסף באותו נושא (2003) בדק את ההשפעה של תמצית הצמח על תפקוד הזרוע ההומורלית של מערכת החיסון (IgG, IgA, IgM), על הזרוע התאית של מערכת החיסון (לימפוציטים מסוג T) וכן על רמות הקולטן לציטוקין IL-2 בחולי אי ספיקת לב גדשתית. הניסוי שבוצע על 62 חולים, מצא כי מתן 30 מ"ל מהתמצית (שוות ערך ל- 60 גרם צמח גולמי) בזריקה, פעם ביום ולמשך 20 יום הוביל לעלייה ברמות T-לימפוציטים מסוג CD4 וכן להגדלת היחס בין T-לימפוציטים מסוגי CD4/CD8. כמו כן נמצא כי הרמות של הקולטן sIL-2R ושל IgG ו- IgA ירדו בקבוצת המחקר כאשר בקבוצת הביקורת לא חלו שינויים כלל. החוקרים הסיקו כי התמצית מהצמח יכולה לשפר את התפקוד החיסוני בחולי אי ספיקת לב גדשתית.

4. ניסוי קליני סיני (2005) בדק את ההשפעה של הזרקת אסטרגלוס על רמות בפלזמה של גורמים הקשורים לאפופטוזיס (מוות מבוקר של תאים) בחולים מבוגרים הסובלים מאי ספיקת לב כרונית. 72 בני אדם חולקו לשתי קבוצות שוות, כאשר החולים בקבוצה אחת טופלו באסטרגלוס ואילו החולים בקבוצה השנייה קיבלו טיפול קונבנציונלי. לאחר חודש נבדקו הרמות בפלזמה של sFas, sFasL, TNF-? ו- IL-6 - גורמים הקשורים בהפעלה של אפופטוזיס. כמו כן נבדקו מדדים שונים הקשורים בתפקוד החדר השמאלי בלב (נפח בשלב הסיסטולי והדיאסטולי, ופליטת הדם). התוצאות הראו כי חל שיפור במדדי תפקוד הלב בשתי הקבוצות, אך כי השיפור היה משמעותי יותר בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, רמות הגורמים השונים לאפופטוזיס שנבדקו היו נמוכות יותר, משמעותית, בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצה הביקורת לאחר הטיפול, וכן בהשוואה למצב לפני הטיפול.

5. צוות אמריקני (2006) ערך מטא-אנליזה של תוצאות מחקרים קליניים שונים שבדקו השפעה של אסטרגלוס בחולי סרטן שמטופלים בכימוטרפיה (פלטיניום). נמצאו 34 ניסויים שבוצעו באופן אקראי ומפילוח התוצאות שלהם נמצא כי: ב- 12 ניסויים (סה"כ 940 מטופלים) דווח על ירידה ברמת הסיכון למוות לאחר 12 חודשים; ב- 30 ניסויים (2472 מטופלים) דווח על שיפור בתגובה של הגידול לטיפול. החוקרים סיכמו בכך שאסטרגלוס עשוי להועיל כאשר הוא משולב עם טיפול כימוטרפי.


Refrences
PH.WHO
1. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1995 Aug;15(8):462-4.
2. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2001 Oct;21(10):747-9.
3. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2003 May;23(5):351-3.
4. Chin J Integr Med. 2005 Sep;11(3):187-90.
5. J Clin Oncol. 2006 Jan 20;24(3):419-30.
6. Chinese herbal medicine – material medica