
- שם בוטני : Cichorium intybus
- שם עממי : Chicory
- שם עברי : עולש תרבותי
העולש גדל בר באירופה ובארצות הים התיכון. כיום לאור צריכת העולם הטבעוני הצמח מגודל בצפון אמריקה, בדרום אפריקה, באוסטרליה ובניו-זילנד.
בארץ גדל המין עולש מצוי (C. pumilum) באיזוריים הררים בעלי רמת משקעים גבוהה.
מין נוסף הנקרא אנדיב (C. endivia), מקורו בהודו ובאיראן. באירופה מגדלים לצורך השימוש בשורש את הזנים בראונשוויג ומגדבורג, ולצורך השימוש בעלים את הזן וויטלוף.
בעולש התרבותי משתמשים להכנת תחליף קפה הידוע בשם ציקוריה - המופק משורש מיובש וקלוי (במהלך הקלייה המרכיב אינולין הופך לאוקסי-מתיל פורפורול שהארומה שלו דומה לקפה). בנוסף, משמש שורש העולש למאכל ולמטרות רפואה. בהקשר האחרון מוכר הצמח עוד מימי הרומאים, אשר השתמשו בו לטיפול במחלות כבד.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב העולש לצמח עדין ונטול רעילות המתאים לשימוש ממושך.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
נוף הצמח (שורש, עלים ופרחים)Martindale current edition
שורשי ועלי הצמח משמשים בהכנות צמחיות לטיפול בבעיות מעיים, כיס המרה והכבד וכטוניק למערכת העיכול.
השורש בצורתו הצלויה משמש כתחליף לקפה והעלים הם ירקות.
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מוריד רמות סוכר בדם מוריד רמות שומניםכולסטרול בדם ממריץ ייצור מרה והפרשתה משלשל עדין משקםמגן כבד משתן מטבולי נוגד דלקת נוגד חמצון
שימושים עיקריים: דלקת הכבד (כרוני) ליקויים בתפקודי הכבד קשיי עיכול (דיספפסיה)
שימושים משניים: אבני מרה אנמיה בצקות דלקת הכבד (אקוטי) דלקת כיסדרכי המרה דלקת מפרקים ריאומטית (RA) חולשת מערכת העיכול חוסר תיאבון (אנורקסיה) יתר כולסטרול יתר שומנים בדם כבד שומני סכרת עצירות פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה) שיגדון (גאוט)
מרידיאנים : כבד, כיס מרה, קיבה
קטגוריה : מחזק דם
פעילות ואינדיקציות:
• מעשיר את יין ודם הכבד : עייפות, חיוורון, סחרחורת, וסת קלושה, אנמיה, דלקת כבד כרונית, שחמת הכבד
• משחרר את תנועתו החופשית של אלמנט העץ : תקיעות צ'י הכבד, כאב בצד הימני של הבטן, עצירות, הפרעות עיכול, נרגנות, מלאות אחרי האוכל, נפיחות, חוסר תיאבון, בחילות, כאב בצדי הגוף.
• מסלק חום ולחות מהכבד וכיס המרה : חום , טעם מר בפה, בחילות, כאב ראש, דלקת בכיס המרה, אבנים בכיס המרה, צהבת, פריחות, גירוי בשלפוחית, כאבי שרירים ומפרקים.
מרכיבים פעילים
ויטמינים : ויטמין C חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin חומרים נוספים : allantoin טאנינים : מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha). סטרולים : ססקוויטרפנים : borneol, achillin, millifolide ונוספים. קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin תרכובות איזופרנואידיות : תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan תרכובות פנוליות :
הריון: מומלץ להימנע משימוש בתקופה זו. מספר עבודות מחקר מעידות על זיקה אפשרית בין השימוש בצמח ובין עליית הסיכון להפלה (בשל פעילותו האמנגוגית).
הנקה: הצמח מותר לשימוש במהלך תקופה זו.
מרתח: 4-2 מ"ל TID
כמרכיב בפורמולה: 40%-30%
2. ניסןי מעבדתי הוכיח כתמצית שורש העולש הדגימה בניסוי מעבדה השפעה מגנה על כבד כנגד נזק הפטו-צלולארי שנגרם ע"י פחמן טטרהכלורידי.
3. עבודות קליניות מגוונות מצביעות על כך שהאוליגוסכרידים בעולש הינם 'פרוביוטיים'. הם מגיעים עד למעי הגס מבלי שעברו בדרך הידרוליזה, ושם הם משמשים כמצע המעודד בעיקר את שגשוג חיידקי ה- bifidobacteria הידידותיים. במקביל, הם גם מפחיתים את ה- pH הצואתי, וכל זאת ללא גרימת אי נוחות משמעותית לנוטלים אותם.
4. עבודות מסוף שנות ה-90' מצביעות על כך שלפרוקטנים של אינולין פוטנציאל מיטיב במצבים הבאים: עצירות, שלשול זיהומי, סרטן, מחלות קרדיו-ואסקולריות וסוכרת מסוג 2.
5. אוליגו-פרוקטוז ואינולין נמצאו במספר מחקרים שנערכו בבעלי חיים כבעלי פעילות אנטי-סרטנית (מוטגנית) בינונית עד חזקה. הם הדגימו עיכוב קרצינוגנזיס במעי הגס של חולדות.
6. במחקר פרמקולוגי עדכני משנת 2013 נמצא כי עלי העולש התרבותי הינם בעלי פוטנציאל נוגד חמצון, ציטופרוטקטיבי (מגן תאים) ונוגד שגשוג תאי. הפעילויות הללו מושגות הודות לריכוז גבוה של רכיבים פנוליים ואנטוציאנינים בעלי הצמח.
Refrences
1. Huseini HF et al. Phytomedicine. 2005 Sep;12(9):619-24.
2. Zafar R, et al. Anti-hepatotoxic effects of root and root callus extracts of Chicorium intybus L. J Ethnopharmacol 1998;63(3):227-31.
3. Menne E et al. J Nutr. 2000 May;130(5):1197-9.
4. Roberfroid, M. Functional effects of food components and the gastrointestinal system: chicory fructooligosaccharides. Nutr Rev 1996;54(11 Pt. 2):S38-42. Review.
5. Roberfroid, M. Health benefits of non-digestible oligosaccharides. Adv Exp Med Biol 1997;427:211-19. Review.
6. Roberfroid M, et al. The bifidogenic nature of chicory inulin and its hydrolysis products. J Nutr 1998;128(1):11-19. Review.
7. Gibson, G. Dietary modulation of the human gut microflora using prebiotics. Br J Nutr 1998;80(4):S209-12. Review
8. Roberfroid, M. Caloric value of inulin and oligofructose. J Nutr 1999;129(7 Suppl):1436S-437S. Review.
9. Roberfroid M, et al. Dietary fructans. Annu Rev Nutr 1998;18:117-43. Review.
10. Roberfroid, M. Concepts in functional foods: the case of inulin and oligofructose. J Nutr 1999;129(7 Suppl):1398S-401S.
11. Reddy B, et al. Effect of dietary oligofructose and inulin on colonic preneoplastic aberrant crypt foci inhibition. Carcinogenesis 1997;18(7):1371-374.
12. Reddy, B. Prevention of colon cancer by pre- and probiotics: evidence from laboratory studies. Br J Nutr 1998;80(4):S219-23.
13. Tang X, et al. Inhibition of the mutagenicity of 2-nitrofluorene, 3-nitrofluoranthene and 1-nitropyrene by vitamins, porphyrins and related compounds, and vegetable and fruit juices and solvent extracts. Food Chem Toxicol 1997;35(3-4):373-78.
14. Edenharder R, et al. In vitro effect of vegetable and fruit juices on the mutagenicity of 2-amino-methylimidazo-[4,5-f]quinoline, 2-amino-3,4-dimethylimidazo[4,5-f]quinoline and 2-amino-3,8-dimethlimidazo[4,5-f]quinoxaline. Food Chem Toxicol 1994;32(5):443-59.
15. D'evoli L, et al. Oxid Med Cell Longev. 2013