Glycyrrhiza glabra

זמן הקציר : בסתיו או באביב  
איכות : מתוק ונטרלי ( הצמח היבש חמים יותר)
מרידיאנים : כל 12 המרידיאנים (בעיקר ללב, לריאות ולטחול)
קטגוריה : מחזקי QI

פעילות ואינדיקציות:
· מחזק את הטחול ומהרמן את צ'י המרכז : שורש זה שימושי מאוד בכל הקשור למצבי חולשה של הטחול המלווה בקושי לשאוף אויר ולהרחיב את הריאות או קוצר נשימתי.
· מסייע למצבי חסר של צ'י ודם : אופייני מאוד לראות פלפיטציות מרובות או תחושה של דופק מפוזר ולא מאוחד.
· מלחלח את הריאות ומפסיק שיעול : לאור אופיו וטעמו הטעים והנוח השוש הקירח מתאים גם במצבי חום וגם במצבי קור הריאות אשר גורמים לשיעול ולכן הוא נפוץ בפורמולות המסייעות לכך.
·מטהר חום ומנקה רעילות ואש : כ RAW (צמח יבש או טרי) הוא משמש לטיפול בקרבונקלים, פצעים, וגרון כואב ומודלק . (שימוש חיצוני או פנימי כאחד)
· מרגיע כיווץ ומשחרר כאב : משמש לכאבים אבדומינאלים הקשורים בעיקר לכיווץ (מקור או מחסר דם)
· מהרמן בין הצמחים בפורמולה : בגלל המתיקות המיוחדת שלו הוא מצליח לחבר היטב בין הצמחים בפורמולה. הנטרליות שלו מאפשרת לא להיות נוכח גם בפורמולות חמות או פורמולות קרות.
· נוגד רעילות : הצמח משמש בפורמולות צמחים המיועדות למנוע רעילות פנימית או חיצונית כגון : זיהומים ויראליים וחיידקיים במערכת הנשימה, העיכול, הכבד, מערכת השתן והרבייה,
  דלקות בפה, עיניים, דלקות מפרקים כרוניות, הרעלות מזון, דרמטיטיס, אקזמה, סרפדת, פסוריאזיס.
 

מרכיבים פעילים

חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin
ליגנאנים : arctigenin
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
סטרולים :
ספונינים טריטרפנואידיים : aescin
קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

אין דיווחים על תגובות של רגישות לצמח או על תגובות אלרגיות; תופעות לוואי קיימות ונגרמות עקב שימוש ממושך (מעל 4-6 שבועות) ובמינונים גבוהים של החומר הפעיל גליצריזין (Glycyrrhizin). בשל טווח ריכוזים שונה של החומר גליצהריזין בצמח (4%-20%) בחומרי גלם שמקורם שונה, ובשל המלצות שונות לגבי צריכה מכסימלית של החומר גליצריזין (100-500 מ"ג ליום), ניתן לומר שצריכה של 3 גרם צמח (3 מ"ל של תמצית 1:1) ליום נחשבת לבטוחה. צריכה של מעל 10 גרם צמח ליום נחשבת למינון גבוה. ניסיון אמפירי רב של הכותבים במתן הצמח מראה על טווח רגישות מאוד רחב. ישנם אנשים רגישים החווים תופעות לוואי מינוריות גם בנטילה של מינונים נמוכים ולעומתם אנשים אשר גם במינונים גבוהים (15 גרם ויותר ליום) אינם חווים כל השפעה שלילית. מחקרים מראים כי הנטייה לסבול מתופעות לוואי מועצמת אצל אנשים בעלי יתר לחץ דם, אנשים הסובלים מהפרעות תפקודיות של הכבד, אנשים בעלי פעילות מעי איטית, נגמלים מאלכוהוליזם ונשים הנוטלות גלולות למניעת הריון. תופעות הלוואי עשויות לכלול כאבי ראש, יתר לחץ דם, איבוד אשלגן (Hypokalemia), אגירת נתרן ואצירת נוזלים (בצקות), עייפות ופגיעה אפשרית בתפקוד הלב. חשוב לציין כי השכיחות להופעת תופעות הלוואי גבוהה יותר באנשים הצורכים ממתקים על בסיס תמצית הצמח מאשר באלו הצורכים את הצמח השלם. תופעות הלוואי נעלמות עם הפחתה במינון/הפסקת השימוש בצמח. ניתן להקטין את החשיפה לחוסר באשלגן ולאגירת הנתרן באמצעות צריכה מוגברת של פירות וירקות ובאמצעות הגבלת צריכת המלח. אפשרות נוספת היא שימוש בתמצית של הצמח אשר אינה כוללת גליצריזין. תמצית זו נקראת DGL (Deglycyrrhizinated Licorice Extract). המנגנונים שזוהו כגורמים אפשריים לתופעות אלו הם עיכוב אנזימים הקשורים לפירוק קורטיזול והפיכתו לקורטיזון (5-beta-reductase ו-11-beta-HSD type 2 בהתאמה). מנגנון נוסף הוא העצמה של פעילות האלדוסטרון באמצעות היקשרות לרצפטורים מינרלוקורטיקואידיים בכליה. רמות גבוהות של אלדוסטרון יכולות לגרום לתופעה הנקראת פסאודו-אלדוסטרוניזם, הכוללת סימפטומים דומים לתופעות הלוואי האמורות.
בשל השפעת הצמח על המאזן ההורמונלי בגוף האדם יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים הנוטלים תחליפי הורמונים, גלולות למניעת הריון וטסטוסטרון. במקרים כאלו מומלץ להשתמש במינונים נמוכים של הצמח. כמו כן, יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים בעלי משקל עודף בשל נטייתם של האחרונים למחלות לב, ליתר לחץ דם ולסוכרת.
הצמח אסור לנטילה בשילוב עם תרופות משתנות ו/או משלשלות (הגברה של איבוד אשלגן), תרופות המכילות גליקוזידים קרדיאליים המיועדות להסדרת קצב הלב (כגון דיגוקסין) וקורטיקוסטרואידים.
קיימות הנחות לגבי תגובות ביניים של הצמח עם אינסולין, תרופות מעכבות MAO ותרופות נוגדות קרישה, אולם אלו הן הנחות תיאורטיות שמעולם לא הוכחו במחקרים. לעומת זאת, מומלץ לשלב הצמח עם אספירין ועם תרופות אחרות ממשפחת ה-NSAID; שילוב זה הביא לירידה חדה בשיעור הסובלים מדימומים וכיבים בדרכי העיכול.
הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מהפרעות כבד תפקודיות, משחמת הכבד, מיתר לחץ דם, מחוסר אשלגן ומאי ספיקת כליות. למרות האמור, אחד השימושים המקובלים בשוש הוא דווקא לריפוי מחלות כבד שונות, כולל דלקות כבד ושחמת הכבד. התוויה זו מגובה במידע מדעי עדכני.
רעילות: למעט תופעות הלוואי המוזכרות, מחקרים שנעשו בבעלי חיים אשר כללו שימוש בצמח במינונים גבוהים ולאורך זמן לא הראה כל רעילות.
הריון: למרות שימוש רחב היקף בנשים הרות לא קיים מידע המעיד על נזק לעוברים או על ירידה במשקלם. יחד עם זאת, גורמים רשמיים (הפרמקופיאה הגרמנית) המליצו בעבר שלא להשתמש בצמח בתקופת ההיריון. המלצה זו מבוססת בחלקה על העובדה שבתקופה זו ניכרת שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם. קיימים מחקרים קליניים המעידים על כך שנטילה של מינונים גבוהים של הצמח עשויה להביא ללידה מוקדמת. רצוי להשתמש בצמח בתקופה זו באופן מוגבל ובמינונים נמוכים (עד 3 גרם צמח ליום).
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.
 

תמצית נוזלית: 1:1, 1-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 50-300 מ"ג TID.
מרתח:2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 5%-30%.
 

1. בתחילת שנות הארבעים הצליח רופא הולנדי בשם ריברס (Revers) לרפא כיבים עיכוליים ביעילות באמצעות ממתקים שהכילו 40% תמצית מהצמח. המטופלים דיווחו כי ממתקים אלו סיפקו הקלה ארוכת טווח טובה יותר מאשר תרופות אחרות לטיפול בכיבים, אך יחד עם זאת פיתחו כ-20% מהם בצקות, בעיקר בפנים ובגפיים, אשר נעלמו כליל מיד לאחר הפסקת הטיפול. ריברס מצא קשר ישיר בין המינון ומשך הטיפול לבין הסבילות לצמח ותופעות הלוואי.

2. מעט מאוחר יותר, פרסמו ירחונים בריטיים ואמריקניים מחקרים שהראו כי תמצית מרוכזת של חומצה גליצריטינית מהצמח מרפאת כיבים בבני אדם ובחיות, אולם במקביל גורמת לקרסוליים נפוחים - סימן קלאסי לאצירת נוזלים.
במחקרים שהשוו בין שוש לבין "Tagamet" - תרופה חדשה לטיפול בכיבים - שוש נמצא יעיל יותר לטיפול בכיבים במעי הדק, בייחוד כמגן מפני חזרתם של הכיבים לאחר סיום הטיפול.

3. לאחרונה נמצא כי שוש הוא בעל יכולת להשמיד את החיידק H.P ולמנוע את היצמדותו לרקמת הקיבה.

4. בניסוי קליני שנערך בישראל (2002) נמצא כי תמצית משורשי הצמח במינון של 100 מ"ג ליום שניתנה במשך חודש הובילה לירידה בנטייה להתחמצנות של הפלזמה ב- 19%, העלתה את החסינות של כולסטרול מסוג LDL מפני התחמצנות ב- 55%, הפחיתה את רמות הכולסטרול בפלזמה ב- 5% (ירידה של 9% ב- LDL) והפחיתה ב- 14% את רמות הטריגליצרידים בפלזמה. כאשר המטופלים צרכו פלסבו במשך חודש לאחר מכן חזרו כל המדדים הנ"ל למצב ששרר לפני הטיפול. התמצית גרמה גם לירידה של 10% בלחץ הדם הסיסטולי, וירידה זו נשמרה גם לאחר חודש של צריכת פלסבו.

Glycyrrihizin .5 , נגזרת של Glycyrrhetinic Acid, נמצא כבעל פעילות מכייחת, נוגדת-דלקת ואנטי-אלרגית - עובדה העוזרת להסביר את השפעתו החיובית של הצמח על חולי אסטמה. לחומר זה, שמבנהו הכימי דומה מאד למבנה הקורטיזון, מיוחסת פעילות נוגדת-כיב, ולפי וייס פעילות זו היא כמובן חלשה יותר מזו של קורטיזון ואין חשש לפרפורציה של אולקוס בשימוש במינונים מקובלים של הצמח.

6. הפלבונואיד Liquiritin, המופק מהצמח, הראה פעילות נוגדת דלקת משמעותית.

Refrences
PH.EUR
1. James E. Robbers, Varro E. Tyler: “Tyler`s herbs of choice”, The Haworth herbal press, Bringhton, NY, USA, 1999.
2. R.F. Weiss, V. Fintelmann: “Herbal Medicine (2nd edition)” , Thieme, New York, 2000.
3. Michael Castleman: “The new healing herbs-The classic guide to nature`s best medicines”, Rodale, 2001.
4. Journal of Antimicrobial Chemotherapy. 2004 Jul;54(1):243-246.
5. Nutrition. 2002 Mar;18(3):268-73.
6. J. Pharm. Sci. 1985;74(1):79.
7. Weiss, R.F. : Herbal Medicine (1988) p. 59-61.
8. Hikino, H. "Economic and medicinal plant research" Vol. 1, Academic press.
9. material medica – herbal Chinese medicine