
- שם בוטני : Isatis tinctoria
- שם סיני : Ban Lan Gen
- שם עממי : Indigo
- שם עברי : איסטיס הצבעים - שורש
אזור גידולו הטבעי של האיסטיס הוא באזורי הקווקאז, מערב אסיה ומרכז אסיה ועד מזרח סיביר. כיום הוא מגודל בסין, טיוואן, יפן, גרמניה, הולנד וצרפת.
השימוש באיסטיס הולך אחורה בזמן אל ההרבלוגיה הסינית בה נעשה שימוש שונה בין עליו התחתונים של האיסטיס הקרויים DA QING YE לבין שורשו של הצמח הקרוי BAN LAN GEN. כיום שורש הצמח הינו אחר הצמחים המעוררי עניין בקרב הרפואה המערבית והמחקר המדעי לאור הממצעים החיוביים שלו לטפל ולייצב מצבים קרצינוגנים או רעילות גבוהה בגוף האדם.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורשMartindale current edition
לצמח פעילות אנטיבקטריאלית, מסייע בטיפול במחלות ויראליות, יכול להגביר את זרימת דם, לשפר את זרימת הדם, מטפל בלחץ דם נמוך, מפחית חדירות נימים, ומפחית את צריכת החמצן של שריר הלב.
בנוסף צמח זה משמש לטיפול בדלקת קרום מוח, חצבת, parotitis, שפעת, טקומה.
ברפואה הסינית מסורתית, BAN LAN GEN משמש כדי לנקות חום רעיל, לקרר את הדם והגרון, ולהפחית את הנפיחות והרעילות. שימש לטיפול בדלקת קרום המוח בשלבים המוקדמים של המחלה.
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: אנט ויראלי אנטי בקטריאלי אנטי-סרטני מוריד חום ממריץמשפעל חיסון נוגד דלקת נוגד זיהום
שימושים עיקריים: דלקת אוזניים זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה חום גבוה כאבים ודלקות בגרון מחלות ויראליות (טיפול) שפעת והצטננות
שימושים משניים: ברונכיטיס (אקוטי) גידולים ממאירים דלקת הכבד (אקוטי) דלקת כיסדרכי המרה דלקת ריאות הרפס זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה סינוסיטיס
איכות : מר, קר.
מרידיאנים : לב, ריאות וקיבה
קטגוריה : מפסיקי חום ורעילות
פעילות ואינדיקציות:
מייבש חום משחרר אש ורעילות, מקרר את הדם ומטיב עם הגרון : למחלות חום פיברוטיות, חום סיסטמי המלווה בגרון כואב, מודלק, אדום עם קושי בבליעה המשולב עם סימנים של לחות חמה. (לא חייב להיות אך יעיל מאוד לטיפול בשילוב של רעילות ולחות יחד).
מרכיבים פעילים
אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות. גליקוזידים גלוקוזינולטיים : sinigrin חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid חומצות אמינו : חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine. חומרים נוספים : allantoin סטרולים : תרכובות איזופרנואידיות :
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההנקה.
תמצית יבשה: 5:1, 500-200 מ"ג TID
מרתח: 9-3 גרם TID
כחלק מפורמולה: 30%-25%
2. תמצית המופקות מהשורש שימשו את הסינים לטיפול בגידולים ובלויקמיה. שימוש מסורתי זה הוביל לבידוד של הרכיב indirubin . סקירת ספרות מחקרית מסין מראה כי מתן פומי של 150-200 מ"ג אינדירובין נקי ליום הוביל לרמיסיה בקרב 60% מחולי לויקמיה מיילוציסטית כרונית.
3. המרכיב האלקלואידי אינדירובין זוהה כמעכב פוטנטי של Cyclin-dependent kinases . כן נמצא כי אינדירובין מעכב את השגשוג של תאים בפאזה G2/M. גם לאלקלואידים אחרים שבודדו מהצמח יוחסה יכולת עיכוב תפקוד לויקוציטים ולהפחית תגובות דלקתיות.
4. במחקרים שנערכו בעכברים נמצא כי פוליסכרידים שמוצו משורש הצמח גרמו להגדלת משקל הטחול, גדילה במספר התאים הלבנים, ובמיוחד של הלימפוציטים. כמו כן, נמצא שפוליסכרידים אלו נטרלו חלק מדיכוי התגובה החיסונית המושרה על ידי מתן הידרוקורטיזון.
Refrences
1. Bensky D, Gamble A. Chinese Herbal Medicine: Materia Medica. Revised Ed. Seattle: Eastland Press; 1993.
2. Wang T, et al. Evaluation on antiendotoxic action and antiviral action in vitro of tetraploid Isatis indigotica. Zhongguo Zhong Yao Za Zhi 2000;25:327-9.
3. Hoessel R, et al. Indirubin, the active constituent of a Chinese antileukaemia medicine, inhibits cyclin-dependent kinases. Nat Cell Biol 1999;1:60-7.
4. Saulny S. In Chinatown, An Outbreak of Fear. The New York Times 2003;April 4:D1
5. Mingzhu M, Bangyuan Y. Progress in indirubin treatment of myelocytic leukemia. J Tradil Chin Med 1983;3:245-248.
6. Molina P, et al. Inhibition of leukocyte functions by the alkaloid isaindigotone from Isatis indigotica and some new synthetic derivatives.J Nat Prod 2001;64:1297-300.
7. Hoessel R, et al. Indirubin, the active constituent of a Chinese antileukaemia medicine, inhibits cyclin-dependent kinases. Nat Cell Biol 1999;1:60-7.
8. Xu YM, Lu PC. Experimental studies on immunostimulatory effects of the Isatis indigotica polysaccharide. Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi 1991;11:357-9, 325-6.