
- שם בוטני : Marrubium vulgare
- שם עממי : White Horehound
- שם עברי : מרוביון
אזור גידולו הטבעי הוא באי הבריטי אך כיום הוא נפוץ מאוד ברחבי אירופה ומגודל למטרות מחקר רפואיות גם בחלקה הצפוני של דרום אמריקה. ניתן לראות אותו באיזורים הצפוניים, והקרים של ישראל.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב המרוביון לצמח עדין, המותווה בעיקר לטיפול בבעיות אקוטיות וכרוניות של מערכת הנשימה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווהMartindale current edition
משמש כמכייח ונמצא בתכשירים צמחיים לטיפול בשיעול.
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מכייח ארומתי ממריץמניע מקדםמסדיר מחזור חודשי נוגד עווית (מערכת נשימה)
שימושים עיקריים: ברונכיטיס (אקוטי) ברונכיטיס (כרוני) שעלת
שימושים משניים: חוסר תיאבון (אנורקסיה) כאבים ודלקות בגרון נזלת סינוסיטיס קשיי עיכול עם גזים
איכות : מריר, חריף (מעט ארומטי), קרירנייטרלי.
מרידיאנים : ריאות, לב, קיבה.
קטגוריה : משחררי חיצון קרים
פעילות ואינדיקציות:
• מסלק רוח חום ומיטיב עם הגרון : למצבים של פתוגן ממקור של רוח חום (יתכן גם רוח קור שהפכה לחום) כאב גרון, נזלת צמיגה, חום, צרידות, סינוסיטיס.
• מסלק לחות חמה מבית החזה והריאות : קוצר נשימה, שיעול, ליחה צהובה וצמיגה, ברונכיטיס
• פותח את צ'י בית החזה (ZHONG QI) ומרגיע מתיחות מהלב : עצבנות, פלפיטציות, אי שקט.
• מווסת מהרמן את המחמם האמצעי : מווסת ומניע נכונה את צ'י הכבד והקיבה ומסייע בסימנים של הפרעות בעיכול, חוסר תיאבון, כאבי בטן, תסמונת המעי הרגיז.
• מניע את צ'י הכבד ומשחרר סטגנציה ברחם : תסמונת קדם וסתית, וסת מאחר, אל וסת.
מרכיבים פעילים
אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות. דיטרפנים : ויטמינים : ויטמין C חומרים מוצילגניים (רירה) : חומרים נוספים : allantoin טאנינים : טריטרפנים : betulinic acid, friedelin מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים. סטרולים : פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים. שרפים ואולאורזינים : תרכובות איזופרנואידיות : תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan תרכובות פלבונואידיות : galangin תרכובות פנוליות :
הריון: לא ידוע על נזק או רעילות עקב שימוש בצמח בתקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.
חליטה: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.
2. מחקר ברזילאי (2006) הראה כי מרכיב פעיל מהצמח, בשם marrubiin, הינו בעל יכולת עיכוב ספציפית על גורמים פרו-דלקתיים המובילים להופעת בצקת באוזניים של עכברים. במחקר קודם של קבוצת המחקר הברזילאית (2005) מצא כי מרכיב פעיל נוסף מהצמח, בשם Marrubiinic acid, הציגה פעילות נוגדת כאב בעכברים.
3. ניסוי קליני נערך במקסיקו (2004) במטרה לבדוק השפעה של שני צמחים, ביניהם Marrubium vulgare, על חולים בסוכרת מסוג 2 שאינם מגיבים לטיפול קונבנציונלי. בניסוי נמצא כי הצמח השפיע בעיקר על רמות השומנים בדם של החולים. הניסוי כלל 43 בני אדם והתקיים בתנאי סמיון כפול, היה אקראי אך לא כלל קבוצת ביקורת. המטופלים צרכו, בנוסף לטיפול התרופתי, חליטות מהעלים היבשים של הצמח למשך 21 יום ובסוף הניסוי השוו את רמות הגלוקוז והשומנים בדם למצב שלפני הניסוי. בקרב 21 המטופלים שצרכו את הצמח חלה ירידה זניחה של 0.64% ברמות הגלוקוז בדם, אך ירידה משמעותית יותר חלה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים, 4.16% ו- 5.78% בהתאמה.
4. מחקר מרוקני (2004) בדק את ההשפעה של תמצית מימית מהצמח על חולדות שסבלו מיתר לחץ דם. המחקר ערך 10 שבועות ובסופו נמצא כי הטיפול בצמח גרם לירידה בלחץ הדם הסיסטולי וכו להשפעה נוגדת היפרטרופיה (antihypertrophic) של אב העורקים.
Refrences
1. Life Sci. 2006 Dec 14;80(2):105-12.
2. J Ethnopharmacol. 2006 Dec 6;108(3):379-84.
3. Farmaco. 2005 Apr;60(4):321-6.
4. Phytomedicine. 2004 Nov;11(7-8):561-6.
5. Clin Exp Hypertens. 2004 Aug;26(6):465-74.