Melissa officinalis

זמן הקציר : לאורך כל ימות השנה (לרוב באביב או בסתיו) 
איכות : מריר, מעט ארומטי, מעט חמוץ וקריר.
מרידיאנים : לב, כבד, ריאות, מעי דק
קטגוריה : מווסתי QI (לפי אסכולות מסויימות שייך למרגיעי נפש)

פעילות ואינדיקציות:
• LIVER YANG RAISINIG  : הצמח מקרר את החום וה YANG אשר עולים מהכבד במצבים של חום פנימי או סטגנציה פנימית (לרוב על רקע רגשי או אורך חיים מתוח) כאבי ראש, עיניים שורפות, טשטוש ראייה, טינטון, סחרחורות, גלי חום, אי שקט, דופק מואץ, יתר לחץ דם.
• פותח ומניע את צ'י הלב : פלפיטציות, חום בלב הגורם לקושי בריכוז לאורך זמן ומשיכה לגירויים מהסביבה, מקרר חום ואש בלב, מרגיע את הנפש, דיכאון, אינסומניה.
• משחרר תקיעות של צי' מבית החזה והריאות : צפצופי נשימה, תחושת עווית בחזה, ילדים שישנים עם הידיים מונפות מעל הראש, שיעול עיקש.
• משחרר תקיעות של צ'י המחמם התחתון : כאב המום בגב התחתון, PMS, אי סדירות של המחזור, כאבים בבטן התחתונה לאחר הווסת , גזים, אי נוחות בבטן, כאב במתן שתן או שתן מועט.
• שומר על ה JING : זיכרון לקוי, בלבול וחוסר ריכוז.
 

מרכיבים פעילים

אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים : anthrocyanidins
חומרים נוספים : allantoin
טאנינים :
טריטרפנים : betulinic acid, friedelin
מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים.
סטרולים :
ססקוויטרפנים : borneol, achillin, millifolide ונוספים.
פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים.
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

קיימים דיווחים בודדים על אודות אלרגיה מקומית כתוצאה משימוש חיצוני בצמח; הצמח עלול להגביר השפעתן של תרופות הרגעה ממשפחת הברביטוראטים; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס או מגלאוקומה (ברקת).
הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. לפי מקורות אחדים הצמח אינו מתאים לשימוש בתקופה זו עקב תכונותיו ממריצות הרחם (אמנוגוג). לפי מקורות אחרים ניתן להשתמש בצמח גם בתקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
חליטה : 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
 

1. ניסוי קליני שנערך באיראן (2003) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על חולי אלצהיימר. הניסוי נערך בתנאי סימיון כפול, היה אקראי וכלל קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. החולים צרכו במשך ארבעה חודשים 60 טיפות ליום מהתמצית או פלסבו. נמצא כי התמצית הובילה לתוצאות טובות יותר מפלסבו באופן משמעותי מבחינת התפקוד הקוגניטיבי. לא היה הבדל בין הקבוצות בכל הנוגע לתופעות לוואי, פרט לעצבנות שהייתה שכיחה יותר בקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי הצמח הוא בעל ערך בטיפול בחולי אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית וכי יש לו השפעה חיובית על עצבנות בקרב החולים.

2. ניסוי קליני בריטי (2002) אקראי ומבוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של שמן אתרי המופק מהצמח על 72 חולים הסובלים מעצבנות הקשורה לדמנציה (Dementia) חמורה. השמן האתרי, מהול בתחליב בסיס, נמרח על הפנים והידיים של המטופלים פעמיים ביום. במהלך ארבעת שבועות הניסוי הושוו פרמטרים הבודקים את העצבנות הקלינית ואת איכות החיים. לא נרשמו תופעות לוואי משמעותיות. 21 מבין 35 המטופלים בקבוצת המחקר (60%) הציגו ירידה של 30% במדד הבודק את רמת העצבנות, בהשוואה ל- 14% בלבד מבין המטופלים בקבוצת הביקורת. השיפור המדייני (מונח סטטיסטי) בעצבנות היה 35% בקבוצת המחקר לעומת 11% בקבוצת הביקורת.

3. ב-1974 דווח על האפקט המרגיע של תמצית מליסה על חולים פסיכיאטריים, וצוין שיפור ניכר בתסמינים דוגמת עצבנות, חוסר שקט, דפיקות לב, וכאבי ראש.

4. ניסוי קליני גרמני (1999) אקראי בסמיון כפול ומבוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של קרם המכיל תמצית תקנית של הצמח בטיפול בווירוס הרפס סימפלקס (Herpes simplex). נבדקו רק מקרים בהם ההרפס הופיע לפחות 4 פעמים בשנה. הניסוי כלל 66 משתתפים, 34 מהם קיבלו את הקרם ו-32 קיבלו פלסבו. המטופלים התבקשו למרוח את הקרם על המקום הנגוע 4 פעמים ביום במשך חמישה ימים. נמצא כי הקרם שהכיל את התמצית היה יעיל בקיצור משך ההחלמה ובמניעת ההתפשטות של הזיהום הוויראלי. בנוסף הוכיח התכשיר השפעה מהירה על סימפטומים כגון עקצוץ, שריפה, דוקרנות, נפיחות, נוקשות ואדמומיות של העור. כמו כן, נמצא כי ניתן להאריך את המרווחים שבין התקפות הווירוס באמצעות שימוש בקרם הצמחי.בעבר דווח על שימוש מקומי חיצוני בקרם המכיל תמצית צמח המליסה: נצפתה פעילות אנטי-ויראלית (Herpers Simplex) אשר הוכחה הן בניסוי קליני והן בתנאי מעבדה משערים כי הפעילות האנטי-ויראלית מקורה בעיקר בחומר Rosmarinic Acid.

5. ניסוי קליני בריטי, אקראי, בתנאי סימיון כפול ומבוקר בפלסבו שכלל 18 משתתפים מצא כי תמצית תקנית של הצמח במינון 600 מ"ג ביום מנע את ההשפעה השלילית על מצב הרוח שנגרמה באמצעות מכשיר הגורם למצבי סטרס. נמצא כי חלה עלייה משמעותית בציון שנתנו המשתתפים לגבי מצב הרוגע שלהם וכן ירידה בציון שהם נתנו לגבי מצב הערנות שלהם. מינון של 300 מ"ג ליום הוביל לעליה במדד ששיקלל מהירות ודיוק של עיבודים מתמטיים על ידי המשתתפים.

6. מחקרים על ההשפעה של מליסה על תפקוד בלוטת התריס הראו שתמצית הצמח מעכבת TSH על ידי מניעת היצמדות של חומר זה לקרום התא, וכן על ידי עיכוב של האנזים

Idothyronine Deiodinase.7 המחקר נערך בתנאי מעבדה (in vitro). בנוסף נמצא כי תמצית הצמח עיכבה קולטנים ופעילות של נוגדנים בדמם של חולי מחלת גרייב (יתר פעילות של בלוטת התריס).



Refrences
PH.EUR
1. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2003 Jul;74(7):863-6.
2. J Clin Psychiatry. 2002 Jul;63(7):553-8.
3. Med - Klin. 1974;69(23):1032.
4. Phytomedicine. 1999 Oct;6(4):225-30.
5. Therapiwoche. 1984;34(9):1193.
6. Psychosom Med. 2004 Jul-Aug;66(4):607-13.
7. Endocrinology. 1984;115(2):527
8. Horm. Metab. Res. 1984;16(4):183.