- שם בוטני : Polygonum bistorta
- שם עממי : Bistort root
- שם עברי : ארכובית
צמח קטן המגיע לכ 75 ס"מ בשיא פריחתו , בעל תפרחת סגולה הנראית כמיקרופון בגוון של סגול לילך ובנויה מעשרות של פרחים קטנים הגדלים בצפיפות העולה גבוה על גבעול עמודי וזקור.
אזור גידולו הטבעי הוא באקלים לח ופורה של אירופה וצפון מזרח אסיה.
לאורך ההיסטוריה שימשה הארכובית הן למאכל והן למטרות רפואיות. תכונתה הבולטת בהקשר הרפואי היא יכולת הצימות הגבוהה של הצמח, שהפכה אותו לתרופה יעילה כנגד שלשולים, דיזנטריה, כולרה ודימומים פנימיים וחיצוניים.
סגולותיה הרפואיות של הארכובית התגלו רק בתקופת הרנסנס באירופה (מאה 16 ואילך). בתקופה זו שימש הצמח לטיפול בכיבים פנימיים וחיצוניים, בהפרעות עיכול שונות ובאופן מקומי על גבי חתכים ופציעות.
המין ארכובית שבטבטית (P. Equistiforme) גדל בארץ ומקובל ברפואה העממית של הערבים ושל עדות ישראל לדורותיהן. שימושיו הרפואיים דומים לאלו של המין P. Bistorta, לו מוקדש מונוגרף זה.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הארכובית לצמח עדין המתאים לטיפול גם בילדים, ומותווה בעיקר להפסקת דימומים ממקור פנימי וחיצוני ולטיפול בכיבים.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
גזע מעובה, שורשפעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מטפל בפציעות (חיצוני) מעודד התחדשות רקמות מצמת נוגד דלקת נוגד שלשול סופח עוצר דימום
שימושים עיקריים: טחורים (חיצוני) שלשול (אקוטי)
שימושים משניים: דימומים ודלקות בחניכיים דליפת שתן דלקת המעי הגס (קוליטיס) הפרשות וגינליות כאבים ודלקות בגרון כיב פפטי (אולקוס) כיבים בחלל הפה (אפטות) מחלות מעיים דלקתיות (IBD) נזלת פיסורה (חיצוני) פציעות (חיצוני)
איכות : קריר, יבש.
מרידיאנים : מעי גס, טחול
קטגוריה : מפסיקי דימום
פעילות ואינדיקציות:
• סופח ומפסיק הפרשות ודימומים : שלשול, הפרשות וגינליות, דליפת שתן, שיעול דמי, הקאות דמיות, טחורים מדממים ויציאות דמיות.
מרכיבים פעילים
אנטראקינונים : (13%-27%): aloin A and B, aloinosides A and B גומי : araban gum, xylan gum חומרים נוספים : allantoin טאנינים : פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים. תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan תרכובות פלבונואידיות : galangin תרכובות פנוליות :
הריון : הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה : הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.
מרתח :2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה : 25% -20%.
2. מחקר פולני (1999) מצא כי תמציות מחלקי הצמח השונים (חלקים עליונים, קנה שורש ופרי) גרמו להשפעה דמוית-אינטרפרון. נמצא כי פעילות זו של התמציות הגנה על תאים מפני זיהום ויראלי בתנאי מעבדה.
3. במחקר אחר בודדו מקנה השורש של הצמח שני מרכיבים כימיים שנמצאו כבעלי פעילות אנטי-דלקתית משמעותית. החוקרים השתמשו במודל דלקתי בחולדות ובעקבות התוצאות הסיקו כי המרכיבים שבודדו משחקים תפקיד משמעותי בפעילות נוגדת-הדלקת של הצמח.
Refrences
PH.EUR
1. Med Chem. 2007 Mar;3(2):121-6.
2. Acta Pol Pharm. 1999 Nov-Dec;56(6):459-62.
3. Planta Med. 1999 May;65(4):371-4.
B.H.P, (1983) p. 167-168 .
