
- שם בוטני : Ruta graveolens
- שם עממי : Rue
- שם עברי : פיגם | רוטה
כיום הצמח משמש ברפואת הצמחים המודרנית כצמח מניע השובר תקיעיות של דם הקשורות בעיקר למחזור החודשי של האישה או תקיעויות וטרומבוסים של דם בנימי הרגליים. השמן המופק מעלי הצמח משמש כטיפות אוזניים ולמריחה על טחורים ודליות, וכן לכאבי שרירים ומפרקים.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המשמש בעיקר לטיפול בבעיות כלי דם.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווהפעילות ברפואת הצמחים המסורתית: ממריץמחמם מקדםמסדיר מחזור חודשי נוגד דלקת נוגד עווית
שימושים עיקריים: אל-וסת (אמנוריאה) דליות דלקת אוזניים (חיצוני) טחורים (חיצוני)
שימושים משניים: אי-סדירות מחזור חודשי דלקת הוורידים ורידי רגליים תפוחים וכואבים ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני) טחורים כאבי מחזור כאבי מפרקיםשרירים (חיצוני)
איכות : חריף, מריר, מעט חמים.
מרידיאנים : ריאות, מעטפת הלב, קיבה
קטגוריה : מניעי צ'י
פעילות ואינדיקציות:
• מווסת ופותח את זרימת הצ'י במחמים העליון והאמצעי : בחילות והקאות, הפרעות עיכול, כאבי בטן עוויתיים, קוצר נשימה
• מחמם את הרחם ופותח סטגנציה של צ'י ודם ברחם : רחם קרה, ווסת מאחר, כאבי מחזור, אל וסת.
• אי תנועה של צ'י המשולבת עם רוח פנימית : רעידות, התכווצויות, פרכוסים, אפילפסיה.
מרכיבים פעילים
אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות. חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin חומרים נוספים : allantoin טאנינים : ליגנאנים : arctigenin מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים. קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin שרפים ואולאורזינים : תרכובות איזופרנואידיות : תרכובות פלבונואידיות : galangin תרכובות פנוליות :
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא אך מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו.
שמן מושרה: 1:3 לשימוש חיצוני.
חליטה: 1-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.
2. מחקר מקסיקני (2006) בדק את ההשפעה של תמצית אתנולית של חלקי הצמח העיליים על מערכת העצבים המרכזית של עכברים. נמצא כי התמצית הציגה פעילות מרגיעה ומשרת שינה (Sedative-hypnotic), נוגדת-חרדה (Anxyolytic), נוגדת-פרכוסים (Anticonvulsant) ונוגדת-כאב (Antinociceptive). השפעות אלה יוחסו לדיכוי פעילות מערכת העצבים המרכזית.
3. במחקר הודי (2006) נצפתה פעילות נוגדת-דלקת של תמצית הצמח בתנאי מעבדה. התמצית בלמה את ייצור ה- NO בעקבות חשיפת תאים מאקרופאגים של עכברים לליפופוליסכרידים, הגורמים לתגובה דלקתית על ידי המרצת הייצור של NO. נמצא כי התמצית גרמה לעיכוב בביטוי הגן inos בתאים המאקרופאגים ולירידה בביטוי הגן COX-2. בתהליך התגובה הדלקתית מובילות רמות ביטוי גבוהות של inos ו- COX-2 לייצור מתווכים פרו-דלקתיים, בעיקר NO ופרוסטגלנדינים בהתאמה. עיכוב שני מתווכי דלקת אלו על ידי התמצית מסביר את המנגנון בו היא פועלת כנוגדת-דלקת.
4. ממחקר בולגרי (2005) עולה כי תמציות שונות מהצמח: מתנולית (Methanol), אתרית (Petroleum ether), אתיל-אצטטית (Ethyl acetate) ומימית-מתנולית (Water-methanol) הציגו פעילות אנטי-מיקרוביאלית וציטו-טוקסית.
2. J Ethnopharmacol. 2006 Jun 15;106(1):129-35.
3. J Ethnopharmacol. 2006 Mar 8;104(1-2):234-9.
4. Fitoterapia. 2005 Jun;76(3-4):344-7.
B.H.P (1983) p. 183-184
Martindale 27th Edn, p. 1026
B.P.C (1934) p. 912