Salvia officinalis

זמן הקציר : בסתיו ובאביב
איכות  :  חריף, מר וקריר.
מרידיאנים : טחול, כבד ולב

שימושים ואינדיקציות:
• מסלק לחות מהראש: גודש באף ובסינוסים, נזלת מימית.
• מחזק את הטחול המצבי חולשה וייצור ליחה מוגבר : הפרעות עיכול, יציאות רכות עם ריר, שלשולים, עייפות כרונית, הזעה מוגברת, קוצר נשימה חולשה חיסונית.
• מהרמן את המחמם התחתון : לחות חמה במחמם תחתון, הפרשות וגינאליות, השתנה מרובה, מזין את הרחם, אי סדירות של הווסת.
•  חוסר צ'י הלב והכליה: סחרחורת, שכחנות, בלבול, דיכאון, לחץ דם נמוך.
• חוסר דם : וסת מאחרת, וסת קלושה, אל וסת, יובש וגינאלי, בעיות פוריות, תסמונת גיל המעבר.
• מניע צ'י ומשחררת תקיעות של צ'י בשלושת המחממים : קוצר נשימה, עווית המעיים, גזים ונפיחות, כאבי מחזור.
 

מרכיבים פעילים

דיטרפנים :
ויטמינים : ויטמין C
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
חומצות אמינו : חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine.
חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin
חומרים נוספים : allantoin
טאנינים :
טריטרפנים : betulinic acid, friedelin
מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים.
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
סטרולים :
ססקוויטרפנים : borneol, achillin, millifolide ונוספים.
פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים.
שרפים ואולאורזינים :
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

לעתים רחוקות יכולה להגרם אלרגיה מקומית כתוצאה ממגע עם מוצרים מהצמח; לא ידועות תופעות לוואי הנגרמות משימוש במינונים רפואיים של הצמח; נטילה פנימית של השמן הנדיף עלולה לגרום לתסמינים הדומים להתקפים אפילפטיים; לא מומלץ להשתמש בצמח משך תקופות ארוכות, עקב תכולה של Thujone בשמן הנדיף ובמיצויים אלכוהוליים; מדד רעילות LD 50: בניסוי בחולדות אשר נערך עם השמן נדיף; 2.6 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו, מלבד לצורך עצירת תנובת החלב.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-2 מ"ל TID.
חליטה: 4-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
 

מרווה רפואית הינה צמח מרפא מהנחקרים בעולם צמחי המרפא, להלן מספר דוגמאות למחקרים שנעשו עם הצמח:
1. ניסוי קליני בריטי (2006), שנערך בתנאי סימיון כפול ובוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של עלי הצמח המיובשים במינונים של 300 ו-600 מ"ג על מצב הרוח של 30 משתתפים בריאים. החוקרים השתמשו בשני מדדים הבודקים את מצב המתח והעצבנות. במקביל נבדקה התמצית בתנאי מעבדה ונמצאה כמעכבת את האנזים Acetylcholinesterase וכן את האנזים Butyrylcholinesterase ביחס ישר למינון. שני המינונים הובילו לשיפור בתוצאות המדדים למצב הרוח ומצב המתח. על פי החוקרים, המינון הנמוך נמצא כמפחית עצבנות בעוד המינון הגבוה גרם לערנות מוגברת, הרגשת שלווה ורוגע ושביעות רצון. החוקרים הסיקו כי תוצאות הניסוי מאששות ממצאים קודמים לפיהם הצמח מעכב Cholinesterase וגורם לשיפור מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי לאחר צריכה של מנה חד פעמית בבני אדם צעירים ובריאים.

2. ניסוי קליני איראני אקראי שבוקר בפלסבו (2003) מצא כי 60 טיפות ליום של תמצית מהצמח שניתנה למשך 4 חודשים שיפרה את התפקוד הקוגניטיבי של חולי אלצהיימר. כמו כן לא נרשמו תופעות לוואי בקרב קבוצת הניסוי. הניסוי כלל 42 משתתפים (18 נשים, 24 גברים).

3. ניסוי קליני איטלקי (1998) בדק את ההשפעה של תערובת צמחית שהכילה תמציות מעלי הצמחים Salvia officianlis ו- Medicago sativa בטיפול בגלי חום בקרב 30 נשים בגיל המעבר. התוצאות הראו כי גלי החום והזעות הלילה נעלמו כליל בקרב 20 נשים (66.7%), בארבעה מקרים חל שיפור משמעותי ובשישה מקרים חלה ירידה בסימפטומים. לא נרשמו תופעות לוואי במהלך הטיפול.

4. מחקר קליני עדכני משנת 2013 בדק את הפעילות המצמתת והאנטי בקטריאלית של המרווה הרפואית. נמצאה השפעה משמעותית שביכולתה להפחית את הפרשת הזיעה ואת הריחות הנלווים לה. המחקר נערך על 45 מתנדבות ותוצאותיו הדגימו כי לצמח השפעה המפחיתה את ריח הזיעה בהשוואה למתנדבות שהשתמשו בפלצבו
  1. Neuropsychopharmacology. 2006 Apr;31(4):845-52.
2. J Clin Pharm Ther. 2003 Feb;28(1):53-9.
3. Minerva Ginecol. 1998 May;50(5):207-11.
4. J Res Med Sci. 2013 Oct;18(10):833-9