Silybum marianum

זמן הקציר : אביב
איכות :  מריר, מעט מתוק, קריר.
מרידיאנים : כבד, כיס מרה
קטגוריה : מסלקי חום ומייבשי לחות

שימושים ואינדיקציות:
• מסלק חום ולחות מהכבד וכיס המרה : טעם מר בפה, עניים צהובות או אדומות, גרד במפשעות, דלקת הכבד אקוטית וכרונית, שחמת הכבד, כבד שומני.
• סטגנציה של צ'י הכבד : בחילות, כאב ראש, סחרחורות, מתח בחזה, עצירות, כבד וטחול מוגדלים.


 

מרכיבים פעילים

חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
חומרים מוצילגניים (רירה) :
חומרים נוספים : allantoin
סטרולים :
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

הצמח נחשב כבטוח ביותר לשימוש. לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד; שימוש בצמח עשוי לצמצם את הדרישה לאינסולין בקרב חולי סוכרת הסובלים גם משחמת הכבד; מכיוון שהצמח מגן על רקמת הכבד, ניתן להשתמש בו במקביל לנטילת תרופות הגורמות לרעילות לכבד או לכליות (כגון כימותרפיה), על מנת למנוע תופעות אלו; קיים דיווח בודד לפיו יוחסה לצמח השפעה מעכבת על ציטוכרום P-450 3A4, היכולה תיאורטית להעלות את רמת התרופות אשר מפורקות באמצעות ציטוכרום זה בדם. מקור הדיווח בניסוי שנערך בתרביות מעבדה. אין דיווחים נוספים או ממצאים קליניים התומכים בממצא זה.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, 3-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה תקנית: 80% סילימרין , 1-3 גרם TID.
מרתח: 3-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.


 

1. המרכיב האנטי-הפטוטוקסי הפעיל העיקרי בצמח נקרא Silymarin, שהוא למעשה קבוצה של מרכיבים פעילים מהצמח. תוצאות מחקרים מסבירות את השפעתו בכך שהחומר פועל על קרומי התא של תאי הכבד, מאזן אותם ובאופן זה מונע כניסה של רעלנים ויראליים (Virus Toxins) וחומרים רעילים נוספים.

2. ממחקרים נוספים עולה כי Silymarin משמש בהצלחה לטיפול בחולים הסובלים מדלקת כבד כרונית ומשחמת. כן נמצא כי הסילמרין פעיל כנגד וירוס הפטיטיס בי.

3. ניסוי קליני איטלקי (1997) בדק את ההשפעה של סילימרין על מטופלים הסובלים מסוכרת ומשחמת הכבד. הניסוי נערך משך 12 חודשים וכלל שתי קבוצות של 30 מטופלים. בקבוצה הראשונה המטופלים קיבלו 600 מ"ג סילימרין ליום בנוסף לטיפול הסטנדרטי, ואילו בקבוצה השנייה קיבלו המטופלים רק את הטיפול הסטנדרטי. תוצאות הניסוי הראו כי חלה ירידה משמעותית ברמות הגלוקוז לאחר צום, רמות הגלוקוז במשך היום וכן ברמות HbA1c בקרב המטופלים בקבוצת המחקר, כבר לאחר 4 חודשים. בנוסף חלו שינויים חיוביים בפרמטרים נוספים הקשורים לייצור ולניצול האינסולין, וזאת בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי הטיפול בסילימרין עשוי להפחית את תהליך חמצון השומנים בממברנות התאים ואת התנגודת לאינסולין, וכמו כן להפחית באופן משמעותי את ייצור היתר של אינסולין בגוף ואת הצורך במתן אינסולין באופן חיצוני.

4. ניסוי שנערך בהונגריה (1990) מצא כי מתן של סילימרין לחולי שחמת הכבד במשך 6 חודשים השיב את רמות התאים הלבנים לנורמה, לאחר שהיו לא תקינות בעקבות המחלה.6

Refrences
PH.EUR
1. Wagner H. et al. (1984) Arzneim Forsch. 25, 82
2. Poster G. (1971) Arzneim Forsch 21, 1209
3. Benda I. , Zenz W. (1973) Wienm. Med. Wschr. 123, 512
4. Devault R. L. , Rosenbrook, W. (1973) J. Antibiotic. 26, 532
5. Velussi M et al., J Hepatol. 1997 Apr;26(4):871-9.
6. Deak G et al., Orv Hetil. 1990 Jun 17;131(24):1291-2, 1295-6.