Tanacetum parthenium

איכויות:
מריר, פיקנטי, קריר, יבש.

השפעה רפואית:
•מניע את צ'י הרחם, השלפוחית, הכבד, המעיים והקיבה:
- תקיעות צ'י הרחם: כאבי מחזור, תסמונת קדם וסתית, דימום מועטמאחר עם קרישים, אל-וסת.
- תקיעות צ'י השלפוחית: קשיים בהשתנה, חסימת שתן, שתן מועט ותכוף.
- תקיעות צ'י המעיים: כאבי בטן, גזים ונפיחות, תסמונת המעי הרגיז.
- תקיעות צ'י הבכבד והקיבה: כאב אפיגסטרי, הפרעות עיכול, חוסר תיאבון, כאב בצדי הגוף.
- עלית יאנג הכבד: כאב ראש, מגרנה.
•מגרש רוח ומסלק לחות קרה:
- רוח-לחות-קור: כאבי מפרקים, שרירים ועצבים.
- רוח פנימית: התכווצויות, פרכוסים, אפילפסיה.
- לחות קרה במתחם תחתון: הפרשות וגינליות לבנות.
- לחות קרה בראש: נזלת.
•מסלק רוח חום:
- רוח חום: חום גבוה, אי-שקט.

מרכיבים פעילים

חומרים נוספים : allantoin
טאנינים :
מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים.
ססקוויטרפנים : borneol, achillin, millifolide ונוספים.
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

ידוע על תגובה אלרגית המתבטאת בפריחה עורית הנגרמת עקב שימוש בצמח. הצמח אסור לשימוש באנשים בעלי רגישות ידועה לצמחים ממשפחת המורכבים. לעיסה של עלי הצמח עלולה לגרום לכיבים בפה או להתנפחות של השפתיים והלשון. תופעות אלו לא נצפו כאשר הצמח ניטל בטינקטורה או בכמוסות. קיימים דיווחים על תופעות לוואי אחרות (בשיעור של עד 20%) שעלולות לכלול אי נוחות בבטן, דופק מואץ, בעיות שינה ופריחות בעור. מרבית התופעות נעלמות כשבוע לאחר תחילת השימוש. לעומת זאת, במספר מחקרים קליניים שנערכו עם הצמח היה שיעור תופעות הלוואי דומה לזה הנגרם מתרופת דמה (פלצבו); מומלץ להפחית מינון הצמח באופן הדרגתי, במשך כחודש לפני הפסקת הטיפול עימו. הפסקה מיידית בשימוש בצמח עלולה לגרום עצבנות, כאבי ראש והפרעות שינה; לצמח מיוחסת השפעה מעכבת קרישיות דם שנצפתה במבחנה. לעומת זאת, מחקרים קליניים (גם לאורך מספר שנים) לא הצביעו על שינוי כלשהו בקרישיות הדם אצל הנבדקים. על אף העדר ראיות קליניות הנוגעות לפעולה מעכבת קרישת דם של הצמח, יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב הסובלים מהפרעות בקרישת הדם, כמו גם בשילוב הצמח עם תרופות נוגדות קרישה.
הריון: שימוש מוגבל בנשים במהלך תקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים במינונים גבוהים מאוד הצביעו על נזק לעוברים, אולם לא ברורה הרלוונטיות של מחקרים אלו לשימוש בבני אדם. מסורתית, הצמח נחשב כממריץ רחם ולכן אסור לשימוש בתקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש בתקופה זו.

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-2 מ"ל TID.
כחלק מפורמולה: 40%-30%.

1. מחקרים פרמקולוגיים שנערכו במטרה לפענח אופן הפעולה של הצמח, הראו שהוא מעכב ייצור פרוסטאגלנדינים.

2. תמצית הצמח נמצאה גם כמעכבת הפרשה של סרוטונין מטסיות ומחלבונים שונים מתאים לבנים. לסרוטונין תפקיד עיקרי באטיולוגיה של מגרנה והפרשה מוגברת של חומרים מתאי דם לבנים קיימת בדלקת מפרקים שגרונית, דבר המצביע על אפשרויות הטיפול במצבים אלו עם הצמח.

3. תכשיר מסחרי המתבסס על מיצוי בן-חרצית וזנגביל ומיועד לטיפול במגרנות, נבדק במחקר קליני על 29 אנשים הלוקים במגרנה. כולם קיבלו את התכשיר בשלב ההתחלתי של המגרנה. שעתיים לאחר הטיפול דיווחו 48% מהם על העלמות המיגרנה, 34% דיווחו על הקלה בכאב ואילו-29% דיווחו על חזרת המיגרנה בתוך יממה אחת. תופעות הלוואי שדווחו היו מינימליות. מסקנות הניסוי קובעות כי התכשיר יעיל כאשר משתמשים בו כקו הגנה ראשון, ומיד עם תחילת כאבי הראש.

4. במחקר קליני אקראי, מבוקר וכפול סמיות לבדיקת יעילות וסבילות תכשירים למניעת מגרנה שנערך על 170 איש (89 בקבוצת הניסוי, 81 בקבוצת הביקורת) נבדק תכשיר מסחרי המבוסס על תמצית יבשה של הצמח (MIG-99, 6.25 mg t.i.d.). הניסוי נערך במשך 16 שבועות. תדירות המיגרנות ירדה במהלכו בממוצע מ-4.76 התקפים לחודש בקבוצת הניסוי ל-1.9 התקפים וב-1.3 התקפים בממוצע בקבוצת הביקורת. התכשיר נמצא כיעיל והדגים מדד תרומהסיכון חיובי.

5. סקירת ספרות מקצועית על פעילות נוגדת מיגרנה של הצמח, שכללה מחקרים אקראיים, מבוקרים וכפולי סמיות שנערכו עד 1998, הביאה להכללה במטא-אנליזה של חמישה מחקרים בלבד שענו על הקריטריונים. מרבית המחקרים הראו יתרון לשימוש בצמח על-פני הפלצבו. אולם, מסקנות החוקרים היו כי "יעילות הצמח במניעת מגרנה לא הודגמה מעבר לכל ספק הגיוני".

 
Refrences
1. Johnson, E. S., et Al. (1985) Brit. Med. J. 291,569
2. Heptinstall, S., et Al. (1985) Lancet 1,1071
3. Cady RK et al: Med Sci Monit. 2005 Sep;11(9):PI65-9. Epub 2005 Aug 26.
4. Diener HC et al. Cephalalgia. 2005 Nov;25(11):1031-41.
5. Vogler BK et al.Cephalalgia. 1998 Dec;18(10):704-8.