Trifolium pratense

איכויות:
מתקתק, קריר, לח.

השפעה רפואית:
· מסלק חום, לחות ורעילות.
- חום ורעילות בעור: פריחות, קשקשים, פסוריאזיס, אקזמה מחוסר יין ודם.
- חום ורעילות: מורסות ופרונקלים, חום.
- לחות חמה בשלפוחית: כאב ודחיפות במתן שתן, זיהומים אקוטיים בדרכי השתן.
· מניע את צ'י הריאות והשלפוחית:
- תקיעות צ'י הריאות: שיעול עוויתי, קוצר נשימה, אסטמה.
- תקיעות צ'י השלפוחית: השתנה דחופהתכופהמועטה, שלפוחית רגיזה.
· מזין את היין, מלחלח ומייצר נוזלים:
- חוסר יין ונוזלי גוף: התייבשות, צימאון, גלי חום, עצירות.
- חוסר יין בריאות: שיעול יבש, יובש בפהאףגרון, ברונכיטיס, שעלת.
- יובש וחום במעיים: יציאות קשות, עצירות.
 

מרכיבים פעילים

גליקוזידים ציאנוגנטיים :
ויטמינים : ויטמין C
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
חומרים נוספים : allantoin
מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים.
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
סטרולים :
פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים.
קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; בשל היותו של הצמח פיטואסטרוגני, יש לנקוט זהירות בשימוש משולב עם תרופות הורמונליות, עקב חשש לשינוי ביעילות תרופות אסטרוגניות והפחתה ביעילותן של תרופות פרוגרסטרוניות וגלולות למניעת הריון; מניסויים שנערכו בבעלי חיים עולה כי נטילה של הצמח יכולה להפחית את יעילות התרופה Tmoxifen המשמשת לטיפול בגידולים ממאירים בעלי רקע הורמונלי. יש להימנע מנטילה משולבת של הצמח ותרופה זו; למרות טענות חוזרות ונשנות לפיהן לצמח פעילות נוגדת קרישה ואינטרקציה עם תרופות נוגדות קרישה, אין כל ממצאים קליניים התומכים בטענה זו. יתרה מזו, תכולת הקומרינים בצמח הינה מסוג Coumestrol מולקולה החסרה את החלק המבני 4-hydroxylation, המסוגל לגרום לפעילות נוגדת קרישה; יש לנקוט זהירות רבה בשימוש בצמח במצבים של גידולים ממאירים תלויי הורמונים.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, 9-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1  8% איזופלבונים, 200-400 מ"ג TID.
חליטה: 6-3 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 40%-30%.


 

1. במחקר קליני רב- היקף, אקראי ומבוקר שנערך בהשתתפות 252 נשים בגיל המעבר במספר מרכזים רפואיים, נעשה שימוש בתכשירים מסחריים שהכילו מיצוי איזופלבונים של תלתן אדום, או לחליפין בפלצבו במשך 12 שבועות. אחד משני התכשירים המסחריים גרם להפחתה מהירה יותר בעוצמת גלי החום מאשר התכשיר המסחרי השני והביקורת. אולם, ההפחתה של גלי חום אחרי 12 שבועות היתה זהה בכל קבוצות הניסוי.

2. במחקר קליני עדכני אקראי, כפול- סמיות ומבוקר נבדקה השפעת איזופלבונים מתלתן אדום (80 מ"ג איזופלבונים ליום) על תסמינים של גיל המעבר, פרופיל שומנים וציטולוגיה וגינלית. המחקר נמשך 90 יום, ולאחר תקופת ניקוי בת 7 ימים קבלה כל אחת מהקבוצות את התכשיר ההופכי למשך 90 יום נוספים. תוצאות המחקר מצביעות על הפחתה משמעותית של תסמיני גיל המעבר, שיפור בפרופיל השומנים והשפעה חיובית על הציטולוגיה הווגינלית בקבוצת הניסוי בהשוואה לביקורת.

3. במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר שנערך בהשתתפות 205 נשים, הודגם כי תוספת איזופלבונים של תלתן אדום הפחיתה איבוד מינרלי עצם וצמצמה ירידה בצפיפות העצם.5 במחקר שנערך על נשים בגילאי 49-65 שקבלו במשך שנה תכשיר המכיל מיצוי איזופלבונים שמקורו בתלתן אדום נמצא כי חלה עלייה ברמת סמנים של יצירת עצם. היתרון היה בולט יותר בנשים שעברו את גיל המעבר.

4. מיצוי של פיטואסטרוגנים מתלתן אדום גרם, בתנאי מעבדה, לשגשוג קולטני אסטרוגן בתאי סרטן השד, בהם הוא פעל כאגוניסט אסטרוגני.

5. במחקר שכלל 150 נשים בגיל המעבר חולקו המשתתפות לשתי קבוצות באופן אקראי, כאשר קבוצה אחת קיבלה טבליות של פיטואסטרוגנים מבוססי תלתן אדום וסויה ואילו הקבוצה השנייה נטלה טבליות פלצבו. החוקרים בדקו את מספר ועוצמת גלי החום, רמת השומנים בדם לפני הניסוי, כעבור 3 חודשים וכעבור שישה חודשים מיום תחילת הניסוי. התוצאות הראו כי חלה ירידה הדרגתית ומשמעותית בכמות ועוצמת גלי החום כבר כעבור חודש, כאשר בשאר המדדים לא חל שינוי.מסקנות החוקרים הנן כי הממצאים הנוכחיים מראים שתוספי איזופלבונים מבוססים תלתן אדום בנשים בגיל המעבר יעילים ובטוחים לשימוש.

Refrences
1.Tice J, et al. Phytoestrogen Supplements for the Treatment of Hot Flashes: The Isoflavone Clover Extract (ICE) Study: A Randomized Controlled Trial. JAMA 2003 Jul 9;290(2):207-14.
2. Fugh-Berman A et al (2001) Menopause 8(5):333.
3. Hale G et al (2001) Menopause 8(5):338.
4. Gynecology Endocrinol. 2005 Nov;21(5):257-264.
5. Atkinson C, Compston JE, Day NE, Dowsett M, Bingham SA. The effects of phytoestrogen isoflavones on bone density in women: a double-blind randomized, placebo-controlled trial. Am J Clin Nutr . 2004;79:326-333.
6. Schult TM, Ensrud KE, Blackwell T, Ettinger B, Wallace R, Tice JA. Effect of isoflavones on lipids and bone turnover markers in menopausal women. Maturitas . 2004;48:209-218.
7. Le Bail JC, et al. Effects of phytoestrogens on aromatase, 3beta and 17beta-hydroxysteroid dehydrogenase activities and human breast cancer cells. Life Sci 2000;66:281.
8. Mainini G, et al., Clin Exp Obstet Gynecol. 2013;40(3):337-41.

- B.H.P (1983) p. 216-217.