Uncaria tomentosa

איכויות:
מר, צורב, קר, יבש.

השפעה רפואית:
מטהר חום, לחות ורעילות:
- לטיפול בזיהומים שונים, חידקיים, ויראליים, פיטריתיים ופרזיטיים. לטיפול בגידולים שונים ומחלות רעלניות כרוניות דוגמת סרטן ומחלות דלקתיות אוטואימוניות.


 
 
 

מרכיבים פעילים

אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים : anthrocyanidins
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
טאנינים :
טריטרפנים : betulinic acid, friedelin
סטרולים :
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

* הערה כללית: הרכיבים הפעילים אשר זוהו בצמח הם אלקלואידים מסוג oxindole alkaloids.
קיימים שני סוגים של אותם אלקלואידים השונים במבנם הכימי: tetracyclic oxindole alkaloids, להלן TOA ו- pentcyclic oxindole alkaloids, להלן POA. התמציות התקניות הקיימות בשוק מתוקננות בדרך כלל לפי סוג אחד של האלקלואידים, ולכן עשירות יותר בו. לפיכך, הדיווח על תופעות הלוואי והתוויות הנגד יכול להשתנות בין שני סוגי התמציות. באשר לשימוש בתמצית הנוזלית, ניתן להניח שזאת תכיל משני סוגי האלקלואידים באופן המייצג את ריכוזם בצמח.

תופעות לוואי עשויות לכלול שלשול, עצירות וקשיי עיכול. תופעות אלה הן זמניות וחולפות לרוב מעצמן.
תמציות עשירות ב-TOA עשויות לגרום לירידה בלחץ הדם ולשלשול; תמציות עשירות ב-POA עשויות לגרום לעלייה במספר תאי הדם הלבנים בדם. כמו כן, דווחו מקרים בהם נצפתה עלייה במספר תאי הדם האדומים בקרב חולי איידס. בנוסף נצפתה החמרה של אקנה קיים בקרב נשאי הנגיף HIV. במחקר קליני כפול-סמיות נמצא כי לתמצית הצמח, העשירה ב-POA, לא היו תופעות לוואי רבות יותר מאשר לתרופת דמה (פלצבו); קיים דיווח לפיו לקתה אישה בת 35 חולת זאבת (לופוס) בכשל חריף של תפקוד הכליות (עלייה ברמת הקריאטנין בדם מ 2.0 ל 3.6 מ"ג/דצ"ל) בעקבות שימוש בתמצית של הצמח. מצבה השתפר לאחר הפסקת השימוש. יש לציין כי אישה זו סבלה בעבר מאי ספיקת כליות בעקבות מחלתה; עקב השפעתו ההיפוגליקמית של הצמח יש לנקוט זהירות בקרב חולים הנוטלים תרופות להורדת רמות הסוכר בדם, ובפרט אינסולין. קיים חשש תיאורטי משילוב הצמח עם תרופות להורדת לחץ דם; יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב הסובלים ממחלות אוטואימוניות.
מאמר נרחב אשר פורסם אודות הצמח מפרט טווח רחב של התוויות נגד ותגובות ביניים של הצמח. בין השאר כותב המחבר, כי הצמח אסור לשימוש בקרב חולים שעברו השתלת איברים או מיועדים לעבור השתלה כזו, לרבות עור, דם או מח עצם. כמו כן מזהיר הכותב מפני שילוב של הצמח עם חיסונים, עם טיפולים הורמונליים ועם אינסולין; קיימות ראיות ראשוניות המדגימות עיכוב של ציטוכרום P-450 בתנאי מבחנה. אמנם אין עדיין ראיות קליניות התומכות בממצאים אלו, אולם יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות המפורקות בגוף באמצעות מנגנון זה, כגון תרופות ממשפחת הבנזודיאזיפינים (תרופות הרגעה), תרופות למחלת האיידס דוגמת מעכבי פרוטזות ותרופות המדכאות את מערכת החיסון דוגמת cyclosporine. דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש או לסתור ממצאים אלו; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך בחולדות באמצעות תמצית מימית, 126.8 גרם לכל קילו משקל. בניסוי שנערך בעכברים, באמצעות תמצית מימית (שהכילה 3.5% POA), יותר מ-16 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו. ברפואה המסורתית הפרואנית ידועה נטילה של מינונים גבוהים של הצמח כטיפול מונע הריון. מחקרים שנערכו בבעלי חיים הצביעו גם הם על השפעתו של הצמח כמונע הריון וכגורם להשפעות מזיקות על העובר.
הנקה: קיימים חילוקי דיעות בנושא עקב מחסור במידע אמין. גורמים רשמיים מציינים שימוש במהלך תקופה זו כהתוויית נגד, לעומת גורמים אחרים הגורסים כי הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו , אולם יש לנקוט זהירות בשימוש.


 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1 תקנית 3% אלקלואידים, 150-300 מ"ג TID.
מרתח: 1-3 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%
 

1. מדווח על כך שהחומרים הפעילים העיקריים בצמח הנם Oxindole Alkaloides. בניסויים נמצא כי לחומרים אלה השפעה מעוררת על פעילות פגוציטית של תאים לבנים.

2. שיפור בתגובה החיסונית הודגם במתנדבים זכרים אצלם נצפתה עלייה ביחסי לימפוציטיםנויטרופילים בדם הפריפרי, לאחר שחוסנו בתרכיב המכיל פנאומוקוקים, במקביל לנטילת הצמח.

3. מקורות נוספים מדווחים כי ל- Quinovic acid Glycosides שהצמח מכיל נמצאה פעילות אנטי-ויראלית ונוגדת דלקת .

4. בשלושה מחקרים שניסו להתחקות אחר מנגנון הפעילות נוגדת הדלקת של הצמח הוצע כי עיכוב של NF-kappa-B מסביר חלקית מנגנון זה.

5. בנוסף, המנגנון מוסבר גם על ידי פעילות נוגדת חמצון וכן גם על ידי אימונו-מודולציה באמצעות דיכוי ייצור של TNF-alpha.6

6. לפי הסבר נוסף הפעילות נוגדת הדלקת קשורה להפחתה בייצור פרוסטגלנדינים מסוג 7.PGE2

7. במחקר אחר נמצא כי תמצית נוזלית אשר הופקה מן הצמח הראתה פעילות אנטי-מוטגנית הן בתנאי מעבדה והן בגוף החי.


  1. Wagner, H. et al (1985) Planta Med. P. 419.
2. Lamm S et al (2001) Phytomedicine 8(4):267.
3. Aquino, R. et al (1991) J. Nat. prod. 54, 453.
4. Aquino, R. et al (1989) J. Nat. prod. 52, 679.
5. Sandoval M et al (1998) Aliment. Pharmacol. Therapeut. 12(12):1279.
6. Sandoval M et al (2000) Free Rad. Biol. Med. 29(1):71.
7. Piscoya J et al (2001) Inflamm. Research. 50(9):442-8.
8. Rizzi, R. et al (1993) J. Ethnopharmacol. 38, 63.