
- שם בוטני : Viburnum prunifolium
- שם עממי : Black haw
- שם עברי : מורן
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לאחד מצמחי הבחירה הראשונים למניעת הפלות חוזרות, להפסקת התכווצויות ודימומים לא תקינים בתקופת ההיריון וכן לטיפול בכאבים עוויתיים שמקורם במערכת הרבייה הנשית. עוצמת פעילותו מתונה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת השורש, קליפת הגזע.פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מאזןמזין מערכת הורמונלית (נשים) מצמת מרגיע משכך כאבים נוגד עווית נוגד עווית (רחם) תומך בהריון תומך בלידה
שימושים עיקריים: כאבי ביוץ כאבי מחזור צירי לידה מוקדמים שמירת הריון (חשש מהפלה)
שימושים משניים: אל-וסת (אמנוריאה) אנדומטריוזיס בחילות הריון לידה (תמיכה) עווית בשרירי הרגליים עוויתות שרירים רגישות וכאב בגב התחתון שרירנים ברחם (מיומות) תסמונת קדם ויסתית (PMS)
מריר, מתקתק, מצמת, קריר, יבש.
השפעה רפואית:
·מניע צ'י:
- תקיעות צ'י הרחם: כאבי מחזור, כאבי ביוץ.
- תקיעות צ'י בלב: עצבנות, פליפיטציות, מתח נפשי, יתר לחץ דם.
- תקיעות צ'י בריאות: שיעול עוויתי, קוצר נשימה.
·מעצים את צ'י הרבייה:
- חולשת צ'י הרחם: וסת מועטתמאחרת, אל וסת, הפרעות פוריות, תסמונת קדם וסתית, חוסר חשק מיני.
- טיפול מניעתי במשך כל ההיריון.
- בחילות בהריון, חשש להפלה.
·סופח, מניע דם וממתן את המחזור:
- גודש דם ברחם: דימום וסתי כבד.
- הפרשות וגינאליות.
מרכיבים פעילים
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin חומרים נוספים : allantoin טאנינים : טריטרפנים : betulinic acid, friedelin פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים. קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin שרפים ואולאורזינים : תרכובות איזופרנואידיות : תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan תרכובות פלבונואידיות : galangin תרכובות פנוליות :
הריון: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו. הצמח משמש באופן היסטורי למטרות של מניעת הפלה וכטיפול בצירי לידה מדומים.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.
מרתח: 2.5-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 40%-30%.
2. בניסויים בחולדות הודגם כי לגליקוזידים האירידואידיים שבצמח השפעה נוגדת עווית על הרחם ועל המעיים. בניסויים אילו נמצא כי התכווצויות ספונטניות של רחם החולדות ירדו לרמה של 50% בהשראת מרכיב צמחי זה. כמו כן, נמצאה הפחתה בהתכווצויות מושרות אצטיל-כולין בנוכחות הגליקוזידים האירידואידיים.
Refrences
1. Jarboe, C.H. et al. (1967), J. Med, Chem. 10, 448
2. Jarboe, C. H (1966) Nature, 212, 837
3. Ojewole, J. A. O. (1983) Fitoterapia 5, 203.
4. Tomassini L et al (1999) planta Med. 65(2):195.
5. Cometa M et al (1998) Fitoterapia 69(5):23.
- B.H.P (1983) p. 231
- Martindale 25th Edn, p. 1554
- B.P.C (1949) p. 944